אבא, אבא נולד בשנת 1928 בברלין, בן זקונים לקלרה ויצחק. הוא גדל למציאות של שנות העשרים והשלושים בגרמניה, לתוך גילויים של אנטישמיות ועליית הנאצים לשלטון. תקופה זו עיצבה יותר מכל תקופה אחרת את אישיותו של...

מסכת חייו של אלי שזורה בנפתוליו של חלוץ, שהחליט לעלות לישראל בתקופה קשה, ולחפש בה את מקומו. אלי נולד בברלין, ב-1910, ובביתו לא ידע שובע, מאחר והמצב הכלכלי היה ירוד. הוא קיבל חינוך גרמני, בשילוב של מסו...

קווים לדמותה של אמא. אמא נולדה בוינה ב-6.11.1912, בבית חילוני בעל תודעה ציונית ומעמדית-סוציאלית. בנעוריה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, ובעקבותיה עשו זאת אף אחיותיה הבוגרות. היא עלתה ארצה בפברואר 1931, וה...

חבריי בני קיבוץ גבעת חיים איחוד, משה אחי, המכונה בפי כולכם - חבריו ואוהביו - מוסה, הלך לעולמו בשבוע שעבר . משה נטמן בגבעה המשקיפה על כל עמק חפר, נוף בחרותו, בגרותו ושיבתו, נוף אותו אהב כל כך . נוף אשר...

רות ידיד בת 92 במותה רות לבית המבורגר, נולדה באפריל 1910 בעיירה קטנה בגרמניה, להורים שומרי מסורת רפורמית. מצבה בכלכלי של המשפחה היה טוב, עד שהתדרדר בתקופת השפל בגרמניה. בתקופה זו חייתה המשפחה בברלין. ...

איציק הספר מספר את דבורה רשב"ם מתוך ראיון עם דינה ורטהיימר בשנת 1987 נולדתי בלטוויה, באוגוסט 1917, הצעירה מבין חמישה ילדים. התייתמתי מאבי בגיל שנה, כשהמשפחה הייתה במצב כלכלי קשה. אחי הגדול יצא לעבוד, ...

ברטל וחיים דברים על קברו של חיים ויקטור: אני מודה שמזה מספר חודשים אני מכין עצמי למעמד הפרידה הזה כמו למבחן, בו אדרש לבטא באמירה מתומצתת וקולעת את מה שקלטתי וספגתי במשך 35 שנה, בהן "כיהנתי" כמבוגר שבח...

אמא! בבואי להעלות זיכרונות מאמי על הקבר הטרי, המחשבות הראשונות העולות במוחי - אמא חיה, אשה ואם, טובת לב שכל הזמן רוצה לתת ולעזור, מבלי לקבל, מבלי להרעיש, הכל בשקט, בצנעה, עם מבטה טוב הלב. אמא נולדה בד...

שלמה (וגשל) גל בן 87 היה במותו אבא יקר ליבך היקר, ליבך המתוק, ליבך החזק, הביאנו עד הלום. דרך ייסורים ארוכה, ארוכה מדי, עברה עליך עד הגאולה. באמת, ממש גאולה. חצי שנת סבל עברת, ואנו מנסים, ומקווים שבהצל...

אסתר עופר - קורות חיים (מן הארכיון, מתוך ראיון שנערך אתה בשנת 1989) את אסתר אנו מכירים כל השנים כאשה שעוסקת בלתת. בכל מקום שהיתה - דאגה לעזור ולתמוך. וכשזה לא היה ממש בתפקידה - התנדבה לעשייה של עזרה ל...

קלר ברנע בשבועות האחרונים משתנה הנוף האנושי בקיבוצנו. מידלדל. עכשיו גם קלר איננה, ואנשים אומרים, כמה היא תחסר. כמה היא כבר חסרה. נולדה בהנובר, גרמניה, במאי 1920. אחות תאומה למרדכי. הוא נפטר לפני שנים ...

רק בזק צהוב סמוך לארכובתו. רגע ניצב בלי נוע. הוא לא צעק. הוא נפל חרש כאשר ייפול האילן, וקול נפילתו לא נשמע בגלל החול הרך מתוך ה״הנסיך הקטן״ סרטון על אורי קורות חיים אבא נולד בגרמניה, בעיר דטמולד, בדצמ...

קורות חייה אנו לומדים על תולדות חייה של מימי מסיפורה לארכיון. נולדה בגרמניה ב־1920, בעיר זנצבורג. בעיר היתה קהילה יהודית קטנה מאוד, קהילה שומרת מסורת. עם עליית היטלר לשלטון, החלו נדודים מעיר לעיר, עד ...

פינדה קיבוץ של פעם 1992 דברים על קברו של פינדה למסתכל מבחוץ היה נראה כי בפינדה לא ניכרה יד הזמן . ולאותו מסתכל מבחוץ היה נראה, כי גם פינדה עצמו לא הכיר בה, ביד הזמן. המשיך בחלומות, בשאיפות, בפעילויות ...

מרדכי ופרידל שקדי מרדכי שקדי אבא שלי. חשוק שפתיים שוויתור אין בהן , גדולות כקטנות . בדקדקנות דאגת לעניינים שיסתדרו, מתכנן בקפידה עד הפרט האחרון . לעולם שמרת על ראיית חיים אופטימית, ידיים לא הרמת, לא ו...

שמשון (מקס) בישבורג דוד מקס לא היה דוד במובן המקובל של המילה. מילדות ליוותה אותנו דמותו האחרת, המופנמת, השתקנית, התמהונית משהו. את חידת הדמות הזאת מעולם לא הצלחנו לפענח עד תום, ואולי גם לא היה אפשר. ל...

שרה הלברשטט קטעים מתוך סיפור חייה אשר סיפרה ללאה הישראלי. נולדתי בשנת 1915 בעיר קניגסברג שבגרמניה, להורי רחל וחיים גינסבורג. מההורים יש לי זכרונות חמים וטובים. אבא היה חסיד וציוני (שילוב לא רגיל). הוא...

זיוה רום כותבת: אשה קטנה וחרוצה היתה גיטה. אשת עמל. ממהרת לעבודתה עם הנץ החמה. נחפזת לכלתה רותי עם עוגת שמרים כל בוקר של שישי. לא מחסירה גם טלאי אחד, אל מול מכונת התפירה המיושנת, העומדת יתומה, באין דו...

סבתא אם את לא מתנגדת, רציתי להגיד לך שלום אולי דרך המילים שלך, שהתחברו למשפטים האחרונים שאמרת לי בבית החולים, משפטים שרצים לי בראש כבר כמה ימים ולא מוצאים את הדרך החוצה. כנראה הם גם לא ימצאו, ואני בכל...

על הקלנועית ישראל כץ האיש של התקופה, כך כיניתי את ישראל. האיש הנכון במקום הנכון. לפני כשנה וחצי חגגנו לו את מלאות לו תשעים. לכבוד האירוע הוצאנו את הספר ״דרך חיים״, בו ישראל מספר את זיכרונותיו, הרבה סי...

מרים גל כותבת: בומבה, כל כך רציתי ללוות אותך בדרכך האחרונה, אבל נבצר ממני. אתה הוא זה, שליווה אותי בדרכי הראשונה בקיבוץ, בגן ירק. היית מדריך שקט, אך מביע כוח, ביטחון, בקיאות ואהבה למקצוע וגם לנערה- הת...

טיול חברים לסיני 1971 - סימה ושרי אבא, נו, מה תאמר עלינו? מתקשים להיפרד, מסרבים להאמין רוצים עוד רגע, רק עוד קצת. אני שומע את קולך, מרגיע. את נגינת דבריך. אני חש את מבטך, ומדמיין את הגעגוע בעיניך. כמה...

לאה דברי פרידה לעמרם, לילדים, לנכדים, לתמר ולכל המשפחה הרחבה איתכם אנחנו עומדים כעת, בגבעת חיים. נפרדים מנוכחותה החיה של לאה בחייכם, בחיינו. לאה צעירה ורוננת הגיעה אלינו מרמת יוחנן. למרות כל השנים שחל...

אליעזר ארזי ליום הולדת 75 לאליעזר, החבר הותיק, מכולנו לך שלוחות הרבה איחולים, מכל הלב ברכות. תשאלו - מה יום מיומיים? מה קרה? מה יש? לא כל יום קם אדם בבקר ומונה - ש־ב־ע-י-ם ו-ח־מ-ש: שבעים וחמש ־ בין שי...

דב ודבורה דב ודבורה סבא שלי דב, היה החשמלאי של הקיבוץ. מתוקף תפקידו, היה לו טרקטור שחנה בצורה מכובדת מאחורי הבית. מאחור היה לו ארגז, מלא בכלי עבודה כבדים. הוא לא היה מהאנשים האלה, החשובים בקיבוץ, שמדב...

מתוך קורות חיים שנכתבו ע"י רחל לבקוביץ בספטמבר 1985 "אני רוצה לספר על חיי מתוך הרצון שנכדיי וצאצאיהם יקראו פעם את הדברים. בהיותי צעירה עוד לא היה נהוג לחטט בפרטי חיינו. בתקופתנו זה מודרני, וכולם מתעני...

בסביום 1991 סוניה נפטרה שבעת ימים. וגם שבעת התנסויות. גם שבעת תלאות וסבל. גם שבעת מעשים וסיפוק. לכאורה, בעיני מי שצפה בהם, היו המעשים, התחום של מישה. אך זאת רק משום צניעותה של סוניה. בצילו של מישה אהו...

הילדה - איך מתעוררים למציאות שבה את כבר לא אתנו. זו לא פרידה, עוד לא סיכום. אני רוצה לשמור את הדמות היפה שלך צועדת בשמלה נשפכת בשביל שבין חדר האוכל לחדרך היפה. לא לתת לך לימוג, לשמר אותך בזיכרון. מתי ...

אולגה בנאי לפני כ-12 שנה סיפרה אולגה את סיפור חייה בראיון ללאה הישראלי. היא פתחה במשפט: ״הזכרונות שלי מתחילים בטרגדיות שנמשכו לכל אורך החיים״, ואכן, סבלה הרבה, אך ידעה גם הרבה אושר בין לבין, ותמיד אגר...

משה מוהר בן 87 היה במותו משה העדיף למות בשקט וללא הספד מיוחד, ובכל זאת נענה לדינה ורטהימר, וערך עמה ראיון אישי בשנת 1987. וכך סיפר; "עליתי לארץ בשנת 1950 וכל מה שהיה לפני כן אינני רוצה לזכור יותר. כאן...

שבעת ימים וחיים ומעשים הלכה מאתנו תמר, כמעט בת תשעים. אני זוכרת אותה בצעירותה, בהירת פנים,זהובת צמות העוטרות את ראשה ,וכחולת עיניים. וגם כשהזהב פינה מקומו ללבן,עדיין היו הצמות עוטרות את הראש הזקוף, וכ...

שאול אופיר בליל ״כל נדרי״, שנת 1914, על דרך העפר שבגבול היער, בפאתי העיירה טלחאן, שבתחום המושב שברוסיה הלבנה, עמד ילד בעל פנים עגלגלות ושיער מתולתל ועיניו הכחולות קרועות לרווחה. המחזה שראו עיניו באותו...

שרה וחיים בתוכנו 1981 שרה בן אור לשרה ולחיים ולכל בני משפחת בן-אור היה חג הקיבוץ הכ״ט חג כפול ומכופל: כולנו התרגשנו למראה בני המחזור הכ״ה, שהגישו לנו בכוחות עצמם ובטוב טעם את תוכנית החג. שניים מתוכם ה...

טובה נולדה בסלובקיה, בעיר קושיצ׳ה, לאב רופא צבאי ואם שהחזיקה חנות לכלי־בית. הייתה אחת משמונה אחים ואחיות, ועוד שתי אחיות מאומצות, שהיו כאחיות לכל דבר, ועם כל המשפחה הגדולה גרה גם הסבתא. הבית היה חם ומ...

את שושנה אנחנו זוכרים בשני גוונים בולטים במיוחד. האחד-כואבת, כאלמנה של ברונו שנהרג במלחמת השחרור בהתקפה הגדולה בינואר 48 על כפר סאלד, ובשנית מאברהם־ כשהיא עדיין צעירה. והגוון השני של שושנה, המרץ וההתל...

כמה מלים על חייו של עזרא, על־ פי דברים שנאמרו בראיון ליוסי כפרי בשנת 1991: ״נולדתי בחנוכה 1912 בבגדד שבעירק, בשם עזרא בן עזרא. אבי היה קצין בצבא ובשלהי מלחמת העולם הראשונה הוא נשלח לתורכיה, ומשם לא חז...

בשבת בבוקר רות לא התעוררה? היא מתה בלילה, בשקט, בצניעות. אהבתי אותה את ״רות האחרת״ - פעם היתה רות לוי - מבשלת דיאטה, תופרת בגדים. לא תמיד הסתדרה עם חיי הקיבוץ ומסגרתו. ודאי יש מי שזוכר דווקא את ה״רות ...

עליזה וחיים שילר עם הילדים חיים שילר בן 84 במותו אנחנו נפרדים ממך חיים. היה מתאים שתגיד לנו גם איך לעשות זאת. שהכל יהיה בדרכך. אבל לא אמרת. קצת מתוך מה שספרת ללאה הישראלי אקרא בשמך. בצורה לאקונית, סיפ...

שלמה! איכשהו הדברים לא מסתדרים לי. זה בערך המקום בו היינו פגשים בערב, אתה על מגרש הטניס עם רובי וגדי, ואני על הכביש, בהליכה מלווה בצעקה ״ידידותית״ שלך: פמחווי טאבא ריש. בכלל יש עוד דברים שלא מסתדרים ו...

אמא, לפני 19 שנה נפרדנו במקום הזה מאבא, והיום אתם מתאחדים מחדש. טראומת הפרידה מאבא לא עזבה אותך עד יומך האחרון. נולדת בגרמניה במאי 1924, עם כפית זהב בפה, למשפחה יהודית עשירה ביותר. כבר באמצע שנות העשר...

ולטר פרינץ כך כתב ולטר על עצמו, לקראת קבלת התואר ״יקיר ההסתדרות״ בדצמבר 1990: אני ולטר פרינץ נולדתי ב-1911 בקטוביץ, גרמניה. ההורים שלי התפרנסו מחנות קונפקציה לנשים. למדתי בגימנזיום הומניסטי. ב־1921 קט...

אלי ורפל בשנת 1994 סיפר אלי על עצמו ללאה הישראלי: נולדתי בעיר טפליץ בצ’כוסלובקיה ב־ 17.6.1922, בן יחיד להורי. בבית היתה מודעות ליהדותנו – אך לא היו כל מנהגי מסורת, מלבד שאבי הקפיד לצום ביום הכיפורים. ...

בשנת 1990 כתב חיים בעצמו על מהלך חייו: נולדתי בעיירה קלוסטרנויבורג, הצמודה לוינה, ב־3 בינואר 1917. היינו כ-100 משפחות יהודיות בעיירה זו, ורובן ככולן היו מתבוללות מאד, כדי להימלט מהאווירה העויינת האנטי...

שושנה גרינשפן בת 77 במותה מספר על אמא - מייק, ששושנה הקפידה לקרוא לו מיכאל, משום שהשם שומר את זכר אחיה, שנספה בשואה. אמא נולדה בפולין ב־1920, בעיר התעשייה לודג׳. אמא גדלה במשפחה בת תשעה ילדים. ילדותה ...

אוקי אוקי, בשמו המלא יחזקאל, נולד למשפחת ויזן בירוסלב שבפולין ב-1911. הוא היה הבן השביעי, הצעיר במשפחה. בהיותו בן שנתיים עבר עם משפחתו לווינה, בה גדל ולמד. הבית היה דתי, אבל טולרנטי. הילדים כבר פרקו ע...

שמונים וחמש, כמעט שמונים ושש שנים חי חיים בן־אור חיים שהיה בהם כל מה שיש בידי החיים לתת: שמחה ועצב, אושר וכאב, לידה והתחדשות, שכול ואובדן. לא רבים מאלה שבינינו ושאינם כבר ביננו - זכו ויזכו לחיים כה אר...

יעקב כותב אבא, אברהם שניר שבע ימים ונטול אשליות פסע אבא את פסיעותיו האחרונות בארץ החיים. מזה זמן ביקש להגר אל הר־נבו שלו, אותה חלקה צנועה שבה טמנו זה עתה את גופתו. בשנה האחרונה מנה לפני לא פעם את שמות...

בימים אלה של חודש אדר מלאו לברוך שוורץ 75 שנים להולדתו. כאשר הצצנו בלוח תאריכי ימי ההולדת של שנת תשמ"ב מצאנו שברוך זכה להיות המבורך הראשון בשרשרת-זהב של 8 חברות וחברים המצטרפים השנה, במזל טוב, למועדון...

נורית ובומבה הם שכנים שלי שנים רבות, אינני זוכרת את מניינם כנראה שמאז ומעולם. שכנות שחוברים בה שמחות צער וכאב - שלי ושלהם. כשכנה, שמעתי לעתים את סיפור חייה של נורית, החל מתאור בית הוריה בגרמניה, דרך ג...

מרים וולטר מתוך בתוכנו, 1982 למרים פרינץ מלאו החודש 75 שנה. באנו להרים עמה כוסית "לחיים" ובהזדמנות זו ביקשנו ממנה לספר לקוראי "בתוכנו" את סיפור חייה - חייים שכאלה. נולדתי ב-11במאי 1907 בעיר אוברהאודן ...