הגפן צומחת ועליה אשכולות הענבים,

שגדלים, מבשילים והופכים משובחים.

כר אתם, מילדים קטנים רכים בשנים,

נעשיתם בוגרים, חזקים ונאים.

לא הייתם כיתה שיגרתית,

לא הצטיינתם בפעילות חברתית,

אר כבדתם כל אחד כאדם,

הבנתם שאף אחד לא מושלם.

ידעתם תמיד לשלב חבר,

גם אם למד בבית ספר אחר,

סבלנות, הבנה והרבה הקשבה,

הם התכונות היפות שלכם בכיתה.

קשה לי מאד במספר חרוזים,

לסכם תקופה אתכם בת שמונה שבים,

שהיתה כל כך מגוונת

ורגע אחד לא משעממת.

היום, כשאתם מתפזרים לכל הכיוונים,

שאשכולותיו מתפזרים.

כאן אני נשארת עם השורשים החזקים,

שילוו אתכם תמיד בגבעת-חיים.

אוהבת אתכם כמו שאתם,

שלכם,