כיכר הטרקטור / ראובן פיינברג
כמעט כל יום חלקנו עוברים בכיכר שזכתה לשם "כיכר הטרקטור" על שום הטרקטור הצהוב שעומד במרכזה.
אף אחד לא החליט שכך קוראים לכיכר, אבל מה יותר טבעי מלהגיד - בכיכר של הטרקטור תמשיך ישר... או שמאלה...
אז מה הסיפור של הטרקטור המכובד הזה שזכה לכיכר?
למזלנו ראובן פייבנרג כבר מזמן סיפר את הסיפור. אנחנו רק היינו שם לשלוף את החומר...
הסכיתו לסיפור ופעם הבאה אל תגידו - בכיכר הטרקטור סע ישר, אלא בכיכר הD5 סע ישר...
איך רכשנו את ה- D5?
השנים היו שנות ה-70 – והטרקטור הישן ששימש אותנו לעבודות השדה כבר לא נשא בעול של עיבוד השדות.
שמענו שבקיבוץ יגור עומד במוסך טרקטור למכירה. כשהגענו לשם שלחו אותנו לסטולר מכפר חסידים. הוא לא רצה למכור אותו, הוא קיווה שהבן שלו ימשיך את העסק של עבודות העפר. אבל אנחנו ידענו שלבן אין כל כוונה כזו...
הבנו שאם לא נלחץ עליו הוא לעולם לא ימכור את הטרקטור, כי הוא כל-כך היה קשור אליו.
מה עשינו?
הכנו צ'ק מבעוד מועד, באנו לסטולר לפגישה נוספת, ואז, ממש בכוח, דחפנו לו את הצ'ק לידיים. פשוט לא השארנו לו ברירה, אלא למכור לנו את הD-5 שכל כך חשקנו בו.
עוד שנים רבות אחרי ביצוע העסקה הזו הוא בא לבקר את הטרקטור האהוב עליו, לוודא שאנחנו שומרים עליו היטב.
הטרקטור הזה היווה עבורנו קפיצת מדרגה. לא היינו יכולים לחלום על טרקטור כזה במחיר מציאה שבו רכשנו אותו.
ריב תמידי התנהל עליו – מי יהיה זה שיעבוד עליו. כולם רצו לעבד את השטחים איתו.
איתו ביצענו את עבודות החריש, הדסקוס, ההחלקה.
הרבה טרקטורים נרכשו על ידינו במשך השנים, אבל זו הייתה הרכישה המוצלחת ביותר...
וכך זכה הטרקטור המוערך לכיכר משלו...