עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף
ט’’ו בשבט 1980 מעשה שהיה כך היה:
עבדתי בנוי עם חיימקה ורדי.
בט’’ו בשבט תכננו לנטוע ברושים בדרך לבית הקברות לצדי הכביש,
הכנו את השטח, חפרנו בורות וליד כל בור שמנו עץ.
בשעה ארבע היו אמורים לבוא ילדי הגנים עם הוריהם לטעת את העצים,
ברבע לארבע התחיל לרדת גשם, חיכינו וחיכינו ואף אחד לא בא מלבד שני ילדים,
ירון הבן שלי ויניב אופיר חבר של ירון מהכיתה.
כשהבנו שאף אחד לא מגיע, התחלנו לשתול ארבעתנו את העצים, ולבסוף סיימנו את כל השתילה בעצמנו בגשם.
רוב העצים עדיין עומדים זקופים עד היום.