כיצד חגגו בר מצווה מאת מרים ארזי 2011
כך היינו - שנת בר המצווה
שנים רבות ציינו את הבר מצווה הכיתתי במתכונת מסוימת, כמובן שהיו שינויים קלים בין הכיתות אך הרעיון העיקרי נשמר: מצוות ומשימות מוטלות על הקבוצה ע"י צוות המחנכים שלה, מורים מטפלות ומדריכים.
היו משימות קבוצתיות וכן משימות בזוגות או אישיות, משפחתיות.
רוב השנים הייתה לבסוף מסיבה גדולה לכל הקיבוץ, אך היו שנים שהכיתה נחלקה לקבוצות לפי ימי ההולדת כך שלכל אחד המסיבה הייתה קרובה יותר ליום הולדת. העבודה העיונית הייתה לפי התעניינותו של הילד (או של הוריו), ורק בשנים מאוחרות יותר עברו ל"הכרת המשפחה" מה שהפך ל"שורשים" המהווה כיום מקום מרכזי במשימות.
משימות קבוצתיות:
הכרזת שנת בר המצווה: נסיעה לירושלים, או למקום הירואי אחר, עם ההורים, להכרזת פעילויות השנה ותחילת המשימות.
עזרה לזולת: לפי המצב, למשל, הכנת וחלוקת כריכים לחיילים בצומת, רישום משפחות לקליטת עולים מברית-המועצות, כ"איחוד משפחות," ועוד.
הכרת הדת: שיחות עם הרב של כפר הרא"ה, ביקור בבית הכנסת, עליה לתורה.
עזרה ראשונה קורס קצר בעזרה ראשונה ע"י מד"א, ביקור בסניף חדרה.
הכנת וחלוקת ארוחת ערב לכל הקיבוץ, במטבח ובחדר האוכל.
הוצאת חוברת בר המצווה: סיכום בכתב של הפעילויות במשך השנה ועריכת חוברת , או עריכת חוברת שנכתבה ע"י ההורים, בנושא בר-המצווה.
מסיבת בר המצווה: חלק טקסי של סיכום המשימות והמצוות, וכמובן ההצגה.
משימות זוגיות:
משימת עצמאות: נסיעה לישוב אחר. נסיעה עצמאית (לרוב בזוגות) לישוב המיועד באוטובוסים, הכרת ישוב מצורת התיישבות אחרת, התארחות במשפחה זרה למשך השבת, והכרת חברת הילדים במקום.
חלוץ בודד: נסיעה משותפת למקום, התחלקות לזוגות, כל זוג עצמאי למשך 24 שעות, כולל הקמת מאהל, הכנת האוכל, ובילוי הפנאי בתנאי "השרדות".
משימות אישיות:
כיבוד אב ואם: סידור חדר ההורים (בהפתעה), הכנת עוגה ומתנה למשפחה.
שמירת לילה: הבנים עם השומר, סיבוב בקיבוץ בלילה, לרוב השומר דאג ש"לא יהיה משעמם". הבנות עם שומרת הלילה, סיבובים בבתי הילדים, כיסוי הילדים הישנים, האכלת התינוקות, הרמת מוצצים שנפלו, והכנת ארוחת לילה לשומרים ולשומרות. הפעילות משעה 22.00-6.00.
יום עבודה בענף: יום עבודה שלם בענף בו עובד אחד ההורים, הכרת הענף מ"בפנים" ולהרגיש מה פירושו של "אני עייף לאחר יום עבודה". היו הורים שכל ערב הלכו לסידור העבודה ולסידור הטרקטורים וסידור המים, וביום זה הילדים ליוו אותם.
עבודה עיונית: בנושא שהתלמיד בחר, מאוחר יותר התרכזו בעיקר בסיפורי משפחה מה שהפך במשך השנים לעבודת "שורשים".
המצוות:
בפעילויות העיוניות הושם הדגש על ארבע מצוות:
הייה אדם: במעגל האנושות , המאחד את כל אומות העולם לשלום ולאחווה.
הייה יהודי: הסולידריות היהודית קושרת אותך ליהודי כל העולם ומאחדת את כל העם היהודי ומייחדת אותו מכל העמים.
הייה אזרח: חובות וזכויות ישראליות קושרות אותך לארץ ישראל לה אתה מחויב בעתיד בצבא ובחייך האזרחיים.
הייה חבר: ראה בקיבוץ זה את ביתך ובחברים בו את בני משפחתך .
המסיבה:
המסיבה נחלקה לשנים: החלק הטקסי, בו סוכמה השנה ע"י ההורים והמחנכים והושם דגש מיוחד על המצוות ומעגלי החיים להם נכנסים הבנים. וכמובן ברכת מזכיר הקיבוץ וברכת הכיתות השכנות כיתה ו ' וכיתה ח'. מתנת הקיבוץ לכל ילד: שעון ואופניים (השניים- הראשונים בכיתה א(' והצגה שנערכה ע"י כל בני הכיתה ובהשתתפותם. מסורת זו עברה מדור לדור בגבעת חיים איחוד, וחלק מן המשימות והחוויות ממשיכות עד היום.