מי הילד הראשון של גח"א / עדנה ארזי 1997
בתוכנו אוגוסט 1997 762
לרגל יום ההולדת ה-45 של גבעתנו, יצאתי למסע חיפושים, אחר הילד הראשון של האיחוד. למרבה הפלא נתקלתי בשתי גרסאות: האחת, זקפה זכות ראשונים לארנן מוהר, והשניה, לאיתן כרמי. בעקבות שני השמות הדהדה השאלה: ״ממתי את מחשבת את זה?״ כל בר דעת יכול כמובן לעשות מתמטיקה פשוטה על- פי תאריכי הלידה, אך פה העניין קצת מסובך...
לצורך הבהרת הדברים נפגשתי עם מרים מוהר. מרים אומרת בחיוך: "תפרתי לדרורה את שמלת החתונה, לקחתי חלק בשמחה ולמחרת נסעתי ללדת".
ספורה של משפחת מוהר מתחיל עם הגעתה של מרים מכפר סאלד יחד עם 10 בחורים שבאו לבנות את הצריפים הראשונים של גבעת חיים אחוד. היא מספרת שהגיעה ללדת אצלנו, היות שבכפר סאלד לא היתה נהוגה חופשת לידה. כיון שהיתה בהריון מתקדם, קבלה מעמד מיוחד- חדר עם שירותים. אך אם מישהו מעלה על דעתו שהחדר השתייך למשפחת מוהר בלבד, הוא טועה טעות חמורה. הזוג התגורר אצל טובה אנגל, שהיתה אלמנה. לאחר מכן קיבלו במאוחד דירה ליד הכביש. המיקום חשוב לציון, שכן בזמן הפילוג, הקבוצה העתידה להקים את האיחוד, הורחקה מחברי המאוחד וקיבלה שטח מגורים זמני בקצה הקיבוץ, עד אשר יעברו את הכביש לנקודה החדשה.
בו זמנית הקימו את הצריפים הראשונים באיחוד והמשפחות הראשונות מכפר סאלד החלו להגיע.
ארנן נולד ב17.7.52-, ולשאלתי לפשר השם עונה לי מרים בהומור: ״נו, מה את רוצה, הכרתי רק איזידור, פטר, גיורג׳, אז הלכתי לעדי נחמני השכן והמורה והתייעצתי איתו. עדי הציע ״ארנן", באומרו כי זה שם תנ״כי וארנן היה בן דודו של דוד המלך״.
מבית היולדות חזרה מרים למאוחד וארנן הוכנס לבית התינוקות, שהיה במטבחון של
בית ילדים ומנוטרל מבית התינוקות של המאוחד. שם קיבלה אותו מרים שוורץ, שגם
היא היתה בהריון (עם דורית סיון). במשך שישה שבועות הוא היה לבד בבית התינוקות, אחר כך התווספו עוד כמה ועברו לפעוטון של לובה שיפמן.
בגיל כמה חדשים שוב הועברו הילדים לפעוטון אחר, שהיה הצריף של המזכירות.
גם אחרי המעבר לנקודה, דהיינו האיחוד, התינוקות המשיכו להישאר במאוחד, ופה אולי מקור ההתלבטות לגבי הראשוניות.
איתן כרמי נולד חמישה חדשים אחרי הוולדו של ארנן, בתאריך 17.12.52, והיות שמשפחת כרמי התגוררה כבר באיחוד ובית הילדים הראשון הוקם, איתן היה הראשון לעבור לבית הילדים החדש. משפחת מוהר היתה במאוחד והמתינה לתורה למעבר.
גם כאשר עברו ונכנסו להתגורר בצריף היתה עדיין תקופה בה ארנן, כמו תינוקות אחרים, המשיכו להיות במאוחד, והאימהות הלכו לשם כדי להיניק. מחוץ להנקה הגישה היתה בגדר טאבו. מרים מספרת היום, כקוריוז, כיצד התחבאה מאחורי שיח, כדי להציץ בארנן שהוצא לשמש. אז, לבטח, זה לא היה כל כך משעשע.
שני גיבורי הספור, ארנן ואיתן, לא מתגוררים עמנו, אבל ביום חגנו ־־ חגם נאחל להם כל טוב ולקיבוצנו, שיעמוד איתן עם כל השינויים שבדרך.