מגילת היסוד של גח"א /יהודה ארז 1952
נכתבה על ידי יהודה ארז, הוקראה בטקס אבן הפינה, 1952
היום, ערב שבת, כ"ח באייר, בשנת חמשת אלפים ושבע מאות ושתיים עשרה למנין שאנו מונים, השנה החמישית לייסוד מדינת ישראל, היא השנה העשרים לעלייתם של ראשוני קיבוץ ג' על הגבעה השוממה, שנקראה אחר כך גבעת חיים, ע"ש חיים ארלוזורוב ז"ל, ובשנת העשור לקיומו של כפר-סאלד ע"ש אם הנוער העולה, אנו יורים אבן-פינה ליישובנו החדש.
לייסודו התאחדנו כמחצית היישוב של גבעת חיים בעמק הזה, וכמחצית היישוב של כפר סאלד שבגליל העליון. מיסדיהם של שני הקיבוצים האלה, מבוני ענפיהם המשקיים ומפעליהם החינוכיים-תרבותיים, ומהעומדים בשער מול אויבים ומתנכלים מבחוץ.
באפס כל, אך ברצון חלוצי ובמאמץ אנושי גדול הקימונו יישובים פורחים גדלים ומתפתחים. וחינכנו בהם בנים ודורות עולים וחלוצים. עד הגיענו הלום, כשיישובינו מפרנסים בכבוד את עובדיהם ומסוגלים לתת למאות עובדים חדשים לחם לאכול ולהגשים חזונם. פילוג התנועה – נושאת המערכה ההיסטורית הגדולה לבניית המדינה העברית על יסודות ציוניים-סוציאליסטיים – עירער את היסודות שליכדו אותנו יחד עם חברים אחרים למפעל-חיים משותף בקיבוץ המאוחד ובשני היישובים שמהם אנו באים. ומשנתערערו אלה, נתפרקה השותפות. וגמרנו אומר להתחיל שנית מבראשית.
נשארנו נאמנים ללא סייג לחזון המדינה ולייעודה ההיסטורי – קיבוץ נדחי ישראל והשרשתם במולדת. ונאמנים אנו לרעיון האחדות של מעמד העובדים בישראל הבונה במלחמתו וביצירתו את המדינה. נישא ונטפח את כל הערכים שהנחונו עד היום: התישבות, חיי שיתוף מלאים, עבודה יוצרת, קיבוץ גלויות, שערים פתוחים לעולה, לפועל ולנוער. נטה שכם לשרת את המדינה במשימותיה ההיסטוריות. נהיה זרוע נאמנה למעמד הפועל המתהווה להגשמת הציונות הסוציאליסטית. נגבש חברתנו שתהא חדורה רוח אחווה ורעות, שוויון וצדק. ללא הפלייה בין ותיק לחדש, בין חזק לחלש.
יהא נא מפעלנו ראוי לשני אנשי הסגולה – הלא הם חיים ארלוזורוב והנרייטה סאלד. נעלה זכרם בהניחנו יסוד לביתנו החדש המשותף.