דבר הבנים להנחת אבן הפינה 1952
בשמחה אמיתית מקדמים אנו פני יום זה. לאחר תקופה מרה של ריב אחים, בה סטינו כולנו ממרכז חיינו – ההתמסרות המלאה למפעל היצירה. זכינו ליום בו נניח יסוד לבנין יישובנו החדש.
מראשית ילדותנו התחנכנו על ערכי היצירה השיתופית והעזרה ההדדית. גוּדלנו על מסירות לעמנו ולמנהיגיו. על כן כְאב וצער מילאו את הלב למראה ההתנכרות לערכים במציאות של ריב ומדון.
גאים אנו על כך כי בנים אנו לחברים שלא הנמיכו קומתם התנועתית והאנושית, אך ידעו גם להתעלות על צרוּת העין ובחרו בדרך הקשה והבלתי סלולה.
לפנינו דוגמא חיה ומחנכת כיצד מוכנים מאות חברים למתוח קו על העבר המפואר לו הקדישו את כל מרצם, לְֹשָדָם ואהבתם במשך שנות חייהם הטובות ביותר. עתה הם נרתמים למפעל הבנין של יישובנו.
ברכתנו נתונה להורינו כי נזכה יחד לראות בהקדם את משקנו הבנוי על תילו, ויהיה מפואר מקודמיו. תפילתנו כי ניצור ונגבש חברה מלוכדת ואיתנה הגדלה והולכת. חברה בה ימְצאו את ביתם המוני פועלים ועולים וישתלבו בה נוער וילדים מכל התפוצות, ויתחנכו לחברות נאמנה ויוצרת.
מתוך אהבה לנוף הזה, מתוך קשר הדוק ועמוק עם החברה המתאחדת, תוך הזדהות מוחלטת עם תנועתנו – איחוד הקבוצות והקיבוצים – נירתם כולנו לעבודת הבנין. יחד נבצע כולנו את המשימה הגדולה הזאת – נלכד חברת ילדים שתתיצב בבוא היום כצִיר ויסוד למשק הקם ונבנה.
בעֵרות מוּגברת, באהבה ומסירות נקִים את ביתנו!
----------------
נוסח ברכה שהוצנחה מן המטוס שבו טס מאיר לבנה:
הנוסח כנראה, נכתב על ידי יהודה ארז (על פי כתב היד המקורי) -
ברכה מבנינו הטייסים ממרומי האוויר, משמים ממעל ומהארץ מתחת, אחת הברכה:
העמיקו שורש, הרחיבו גבולות, הינשאו אל-על - לקראת מילוי הייעוד הגדול.