מחסן הילדים, יום הילד - ארנון לפיד

פתאום התחיל גשם שוטף...

אופיר היה יחף.

רונית היתה עם בגד- ים.

טל היה עם חולצה קצרה

וגם אני.

הלכנו למדידות במחסן – ילדים,

ובעצם היה עוד קיץ חם ומזיע.

אבל פתאום ירד הגשם והרטיב ת'בגדים.

והמטפלת אמרה: "ילדים, הנה היורה הגיע".

 

וורדה אמרה:" לנקות רגליים יפה",

וכל אחד יבוא לפי התור.

לגילה היו המון סיכות בפה

והיא אמרה:"אני רואה שחור".

 

ובפינה אחת היו כל הבגדים החדשים,

ובפינה שנייה היו בגדים משומשים.

ומדדו לי מכנסים ארוכים משומשים,

וסוודר ואפודה- משומשים

וחולצת פלנל ישנה " במצב נהדר".

והכל היה קטן מידי וצר כל- כך, וקצר,

ואז נאנחה גילה ואמרה: אין ברירה.

אין מה לעשות ממש.

הוא צריך לקבל הכל חדש.

וורדה אמרה: תגיד, אתה אוכל שמרים במרק?

לפני שנה היית צוציק. היום

אתה ענק!

וכשיצאתי מן המחסן היו לי: שני מכנסי-

בוקר ארוכים- חדשים.

ושתי חולצות ערב חדשות, אחת

פלנל,

וגרביים. והכל- חדש!

שום דבר לא משומש!

והמטפלת אמרה: אתם רואים, ילדים. מי

שיודע לאכול

נכנס ילד קטן ויוצא ילד

גדול.

ולא היה כבר גשם, והשמש זרחה.

הבאתי לגן את הבגדים ורצתי לבריכה.

ורדה לביא במחסן הבגדים