מחסן הילדים, יום הילד - ארנון לפיד
פתאום התחיל גשם שוטף...
אופיר היה יחף.
רונית היתה עם בגד- ים.
טל היה עם חולצה קצרה
וגם אני.
הלכנו למדידות במחסן – ילדים,
ובעצם היה עוד קיץ חם ומזיע.
אבל פתאום ירד הגשם והרטיב ת'בגדים.
והמטפלת אמרה: "ילדים, הנה היורה הגיע".
וורדה אמרה:" לנקות רגליים יפה",
וכל אחד יבוא לפי התור.
לגילה היו המון סיכות בפה
והיא אמרה:"אני רואה שחור".
ובפינה אחת היו כל הבגדים החדשים,
ובפינה שנייה היו בגדים משומשים.
ומדדו לי מכנסים ארוכים משומשים,
וסוודר ואפודה- משומשים
וחולצת פלנל ישנה " במצב נהדר".
והכל היה קטן מידי וצר כל- כך, וקצר,
ואז נאנחה גילה ואמרה: אין ברירה.
אין מה לעשות ממש.
הוא צריך לקבל הכל חדש.
וורדה אמרה: תגיד, אתה אוכל שמרים במרק?
לפני שנה היית צוציק. היום
אתה ענק!
וכשיצאתי מן המחסן היו לי: שני מכנסי-
בוקר ארוכים- חדשים.
ושתי חולצות ערב חדשות, אחת
פלנל,
וגרביים. והכל- חדש!
שום דבר לא משומש!
והמטפלת אמרה: אתם רואים, ילדים. מי
שיודע לאכול
נכנס ילד קטן ויוצא ילד
גדול.
ולא היה כבר גשם, והשמש זרחה.
הבאתי לגן את הבגדים ורצתי לבריכה.