אני גר בשיכון מן העיר אל הכפר מאת ארנון לפיד 1977
נכתב לכבוד יום הילד 1977
אני גר
ב"מן העיר אל הכפר"
ומעבר לכביש
הבתים של "שיכון ב'" -
שיכון יפה בהחלט!
ומי שם גר?
וילי הסנדלר!
ומי עוד שם מתגורר?
שמואל קרני המסגר!
וקרוב אליו - מי גר?
גרשון הנגר!
ומי עובד ליד הסנדלריה של וילי הסנדלר?
איציק הספר!
ומעליהם במטבח?
אליעזר הטבח!
ומי גר לא רחוק מאתנו ליד השדות?
לעת עתה לא אגלה,
זה סוד!
מה עושה וילי הסנדלר?
נעליים!
לשמואל קרני מהמסגריה,
לגרשון מהנגריה,
ולעודד הגזבר
ולחנוך המזכיר
ולאברמל'ה שמיר
ולקוסמטיקאית פנינה
ולאינה מבית וינה,
ולמי עוד?
לעת עתה - זה סוד!
ומה עושה איציק הספר?
מספר את וילי הסנדלר,
ואת אליעזר הלברשטט
(שאין לו שערות כמעט...)
ואת חנוך המזכיר
ואת אברמל'ה שמיר
ואת פנינה לא, היא מסתפרת בעיר!
ואת אינה - כשאין עבודה ב"בית וינה",
ואת מי עוד?
לעת עתה - זה סוד!
ומה עושה גרשון הנגר?
שרפרף לוילי הסנדלר,
וכסא - לעודד הגזבר עושה,
ושולחן - לחיים החצרן,
ולגרשון השחיין.
וכוננית - אותה הזמינה
אינה - לבית וינה.
ושולחנות טלוויזיה לחברים.
ולי - הוא נותן מסמרים
(לא ישרים),
ולמי עוד הוא צריך לעשות?
לעת עתה - זה סוד!
ומה עושה אליעזר הטבח?
תבשילים טובים כל כך:
פּירֶה וקְלוֹפְס, ושניצל מצרי,
ודג מטוגן,
לחיים החצרן
ולחיימק'ה הגנן
ולגרשון מהנגריה
ולשמואל מהמסגריה,
ולוילי הסנדלר
ולעודד הגזבר
(שתמיד בא לאכול מאוחר) -
ולחנוך המזכיר
ולאברמל'ה שמיר
ולמי עוד?
בינתיים זה סוד!
ואני מה?
מתקן סנדלים אצל וילי הסנדלר,
ומסתפר פעם בחודש אצל איציק הספר,
ומקבל מסמרים אצל גרשון הנגר,
וחוטף צעקות מאליעזר הטבח,
ומהגננת - כשאני חוזר מלוכלך.
אבל הכי אני אוהב -
ועכשיו את הסוד אומר -
לשמוע את משה נתיב שר!
באמת כשמשה שר
זה נהדר!
מחייך במרתף וילי הסנדלר
ואיציק הספר - מצפצף.
וגרשון הנגר מפזם ומנסר,
ואפילו אליעזר הטבח לא צועק יותר.
ושרה בבית וינה - אינה,
ורוקדת הקוסמטיקאית פנינה,
זה באמת נפלא ונהדר
כשמשה נתיב שר.
ממש כל השיכון "מן העיר אל הכפר"
ואני הכי -
מאושר!
ולא רק אנחנו -
כל הקיבוץ צוחק ומאושר
כשמשה נתיב שר!