גבעת חיים טיוטא, ארנון לפיד 1977
ערב נוסטלגיה - חג המשק ה 25
גבעת חיים – טיוטה
נכתב על ידי ארנון לפיד לערב נוסטלגיה "רק אתמול" (25 שנה לגח"א)
ילדות
דני שינדלר מדי ערב ובוקר שפשף את שיניו – ב"שנהב"
ובמקלחת רחצה אותו המטפלת במסירות בסבון "רות",
ואחרי שאת מעשיו בבית השימוש גמר –
השתמש הוא בחתיכות מרובעות של עיתון "דבר".
עם "שנהב" ו"רות" וחתיכות עיתון – ילדותו עברה.
נו, והביטו על דן – הוא נראה רע?
ברוך הספר
לברוך הספר יש ריח מוזר
ויש לו טבעת זהב משונה על האצבע
וציפורן נורא ארוכה על הזרת,
וכל הזמן הוא מדבר ומדבר ומדבר...
אנ'לא אוהב אצלו להסתפר.
והוא יודע את זה מסתבר...
עובדה שהוא נותן לי חצי מסטיק כשהוא גומר...
גנדור
חגורת פיגורה עם אבזם נוצץ
מכנסי פלא בלי אותו גומי לוחץ,
ועל כפות הרגליים – גרביים של סטרץ',
שתי מסרקיות בתוך השיער הגולש,
ואפשר לנסוע לתל אביב ולכייף – מבלי להתבייש.
ליגודה יש עץ גוייבה
ליגודה יש עץ גוייבה
גם לצ'רבינקה יש,
ולקראוס, ולליפמן, ולפלבר, ולבן אור
(אמרו שגוייבות מתאימות לאזור!)
רק לאגמון יש משהו אחר,
יש להם אנונה, פרי נהדר,
וכולם סוחבים להם, ולהם לא נשאר.
והגוייבות בשפע נותנות את ריחן
ומרקיבות על העצים באדום ולבן.
אפורה
אלי יואכמסטל מושך במושכות של אפורה הזקנה,
ועוד לפני שנעלמים הם מעבר לפינה –
אוסף אריה מדיני את מה שחרבנה,
ולוקח בדלי לזבל את הגינה.
ילדות ב'
כל בוקר צריך לשתות ספל חלב, כידוע,
וכל צהרים – כף שמן דגים (חוץ משבת!)
אז למה גלידה יש רק פעם בשבוע,
וכל יום שישי – רק שתי קוביות שוקולד?
ד"ר אבל
ד"ר אבל הוא הרופא הכי בעולם!
ראשית, יש לו שפם,
שנית, הוא מדבר גרמנית,
שלישית, הוא אף פעם לא מפשיט!
חררה
לגדעון יש חררה
וכל יום אחרי המקלחת
מורחים לו שיטלצינק על הצוואר ועל התחת.
לי אין חררה, אבל אני מרגיש חרה –
יש לי סקרלטינה!
וברטל אומרת: "סקרלטינה זה יותר מאנגינה".
ואחר כך היא לאינה לוחשת:
"נכניס אותו לאיזולטור".
ואסור לבקר, ואסור להשתולל,
ואסור,ואסור, ואסור.
אוי הלוואי והייתה לי חררה על הצוואר,
עם חררה הכל מותר...
שבת בצהרים
בשבת בצהרים באים לחדר אוכל: טושקה עם רובשקה,
ואנושקה עם מנשקה,
וסוניה עם מישקה,
וכולם אוכלים – קלופס!...
שמות
מליטה קינג היא דבורה צנגן.
סופי בראון היא מדי בורשטיין
(שיותר מאוחר הפכה לענבר).
בוריס אייזנשטט הוא ברוך אזניה,
אליקים היה פינדה, והרמן הוא צבי,
אבל הכי יפה לאוזן וללשון –
הוא מקס, שהיום הוא...שמשון!
תפריט
בארוחת בוקר – על הלחם מורחת מטה ולווטה.
בארוחת צהרים אוכל משה – השה.
בארוחת ערב טועמת גרדה – לקרדה.
ו"במקום" – איש מהם אינו מעז לבקש.
הם יודעים: ולווטה, השה, לקרדה – זה מה שיש.
סרט בקיבוץ
בכל יום שלישי מקרין יוסף הרץ סרט בקיבוץ
וחוה קלמן מגרשת את הילדים שמתגנבים בחוץ.
וגרי את התרגום בצד ימין מגלגל,
ואחרי חצי שעה קמים הרבה חברים ויוצאים, ולא בגלל שמאוחר.
פשוט, הם כבר יודעים את הסוף הרבה לפני שהסרט נגמר...
פילוג
טובה וזיגי היו זוג תנועתי במיוחד.
כשהוא עבר ל"איחוד", היא נשארה ב"מאוחד".
ומתי הם היו נפגשים? היה להם סידור פשוט:
כשהייתה כאן שמנת בארוחת ערב – היא באה ל"איחוד",
וכשהיה ב"מאוחד" פעם בחודש כבד –
היה זיגי בשמחה לשמה יורד.
אלי יואכימסטל