מר מתן קם, חנה'לה פרנקל 1992
23/06/2009
לנו - משלנו, שעת סיפור, מתוך חוברת בר מצווה, 1992
בוקר אחד מר מתן
במטתו ישון ישן
וחלם חלום מתוק
שבפנים עשה לו צחוק.
פתאום שמע הוא בום טרח-טרח
התריס בקול תרועה נפתח
ואור שמש בחלון
גרש מיד את החלום.
קום מתן קום מתן
די ישנת, אין כבר זמן!
אבל מתן לא קם בכלל
אל שמיכותו צלול צלל.
ואחר כך
ב 7 מהשמיכה יצא כמו אפרוח מביצה
ולבש את החולצה.
ב 8 לבש הוא מכנסיים.
ב 9 גרב את הגרביים.
ב 10 נעל נעליים.
ב 11 צחצח הוא שניים.
אוי! כמעט כבר צהריים!
ואז לגן הלוך הלך
"הרי מאוחר כל-כך כל-כך"
אמור אמרה המטפלת-
"כדאי שתתפשט כבר ילד
שנת צהריים לך לישון
כי כך אומר לי השעון״