היער שלא היה מאת דן שגיא 2004
מ"בתוכנו" 2004
ישאלו השואלים: היה יער בגבעת חיים? איפה? מתי?
כן, במקום בו שוכנים בתיו של קיבוצנו היה בעבר הלא רחוק, לפני כ-54 שנים, יער בשטח של עשרות דונמים, שכלל בין עציו עצי אקליפטוס, אורן וברוש.
היער ניטע על ידי הקרן הקיימת עם תום מלחמת השחרור, על הגבעות שמצפון לגבעת-חיים מאוחד. בשטחו נכללו האדמות עליו ישב הכפר מנשייה, אשר בתיו היו באזור המוסך והרפת של המאוחד. האחראי מטעם הקיבוץ על היער היה ישראל הוכדורף ז"ל, אשר דאג להשקות את העצים הצעירים בתקופת הקיץ, מיד לאחר הנטיעה.
"הפועלים" שביצעו את העבודה היו ילדי בית הספר בגילאי 12- 14, אשר הלכו אחר טרקטור השרשרת, שהיה רתום לעגלה ועליה חביות מים.
העבודה ביער הייתה חלק מן העבודות, אותן היינו חייבים לעשות כל יום אחרי הלימודים. בין יתר העבודות הזכורות לי, היו גם: פינת החיות של בית הספר, שכללה תרנגולות, טווסים, יונים ועיזים; גן-ירק (שנקרא גן בית); והייתה גם עבודה בענפי המשק הגדול: בדיר הצאן, ברפת ועוד.
בזמן הפילוג, ביקשו חברי האיחוד מגבעת-חיים להישאר באזור עמק חפר, קרוב לקיבוץ הישן. המוסדות המיישבים החליטו לחלק את אדמות גבעת חיים ואת זכויות המים, ונקבע שהיישוב החדש יוקם במקומו של היער.
בנקודה הגבוהה ביער הוקמו מגדל-המים ושיכון א', שאר השכונות מוקמו מסביב: בצפון שיכון ב' ובמערב המשכו של שיכון א' ובתי-הילדים.
כאשר אנחנו מטיילים ברחבי קיבוצנו, אנחנו יכולים לראות שרידים אחרונים של עצי-היער באזור משרדי הבניין, וליד ביתם של משפחות שפע ויגודה. עצים בודדים נמצאים גם ליד מחסן המשק וצריף הפיזיותרפיה.
עץ האקליפטוס בכניסה למחסן המשק
לפעמים ניתן לדמיין איך הייתה נראית היום הגבעה, אילו במקום בתים, שבילים ומגרשי חנייה, היינו נמצאים בלב יער ירוק בן 50 שנה, מטיילים לנו בין העצים ונהנים ממראה פרחי-בר כמו צבעונים, תורמוסים ועוד פרחים, שנעלמו עם השנים.
בחורף, בוודאי, היינו מחפשים פטריות, ובשעות היום היינו שומעים צפצוף ציפורים במקום רעשי מכוניות ומכשירי רדיו וטלוויזיה.
אבל, המציאות שונה - במקום יער פסטורלי יש עתה יישוב חי ותוסס, ונותר רק לדמיין ולהיאנח: "כמה חבל שאין פה יער אמיתי, וקיים רק ג'ונגל אנושי".