טיפוסים בגבעה - ד"ר אלפרד אונה, רופא השיניים
ד"ר אונה היה רופא שינים שלנו במשך שנים רבות,
אביה של הילדה מירון.
בתוכנו מס.303 17.5.1968
ברכה לד"ר אונה
יום הולדת 80 לסבא אונה
כתבה אמי גינזבורג הורוביץ
ביום הזה, יום העצמאות העשרים למדינת ישראל, כשחגגנו, עמוסים רגשות, חל יום הולדתו של ד"ר אונה שהגיע לגבורות, וגם הוא משתלב במעגל רגשותינו.
אין תנועות רבות בעולם כולו, ואולי אף לא בדורות קודמים, שהגיעו להגשמת חזונן, ומבחינה זאת מקבל יום ההולדת של ד"ר אונה משמעות מיוחדת, נהדרת. האיש אשר חלם על תחיית עמו, בארצו מנעוריו, ואשר נתן ידו לבוא היום המיוחל, זכה והוא רואה את חלומו שהפך למציאות, ובחוג משפחתו מציינים את חגו. וכבר נראה דור רביעי של יוצאי חלציו בארץ. זאת היא זכייה גדולה ביותר שאדם יכול לאחל לעצמו. ד"ר אונה ליווה את מפעלנו כאב, כידיד, ומאז הצטרף אלינו לפני 15 שנה הוא חי אתנו במסגרת חיים אחת, ועינו טובה עלינו, אף כי אינה בלי ביקורת מתובלת בהומור גואל.
יתכן שעוד הוא רואה בנו ה"ילדים" מאז, ואף כי התבגרנו בינתיים ואף הזדקנו, אינני בטוחה שהצטמצם ההבדל בגיל, ואפשר כי עוד ממשיך לראותנו כ"צוציקים.
הכרתי אותו גם בעבודתו. הייתי "קרבן" שלו, והנני יכולה להעיד על מסירותו לאיש המטופל. הוא לא חסך מאמץ בעזרה אשר הגיש לנו, ותמיד אף ניסה לחנך ולא רק את הילדים. הוא עשה זאת החן ובהומור על-ידי דמותו האצילה. וברכתנו בים הזה: יישר כוחך! עד מאה ועשרים!
האיש בגבורתו
כתבה ליובה שיפמן (סייעת לד"ר אונה)
במשך שנים רבות הנני עובדת במחיצתו של ד"ר אונה. כאשר הכרתיו לראשונה, וראיתי את שלוותו, את שלמותו הנפשית, את יכולתו להתעלות מעל לקטנות – החיים, חשבתי שצריך להגיע לגיל מסוים ולהתנסות בניסיון-חיים רב מאד כדי לרכוש את התכונות האלה. אך במרוצת הזמן, כאשר חלפו שנים ולא פסחו גם עלינו פרשיות חיים גורליות ואירועים שהעשירו את ניסיוננו, וכאשר הפער בין הגיל שלנו ובין זה של ד"ר אונה הלך והצטמצם, ידעתי שאין כאן עניין של גיל אלא עניין של סגולות הטבועות באישיותו של ד"ר אונה.
רבות למדתי ממנו, לא רק בשטח העבודה המעשית, אלא מגישתו המיוחדת לחבר, הנזקק לעזרה. אישיותו מקרינה אוירה שקטה ורגועה במרפאה. העולם החיצון אינו חודר לתוך החדר הקטן, בו עושה ד"ר אונה את עבודתו. כאן הכול מרוכז סביב לאדם, איך לעזור לו ביתר יעילות ובפחות סבל. מטבע הדברים שבאים למרפאת-שינים במתח מסוים, בפחד בפני כאבים. במילה טובה, בחיוך לבבי ובהומור האופייני לד"ר אונה הוא מפזר את המועקה.
מסירותו של ד"ר אונה לעבודה היא ללא סיג וללא לאות. מה שיש לעשות, עשה בו במקום וללא דיחוי. כאשר מחכה חבר ליד דלת המרפאה, עלול הקפה, המוכן על השולחן לשתיה, להצטנן, ונשכחה שעת סיום העבודה. מעולם לא שמעתי מפיו של ד"ר אונה שהעבודה רבה מדי, למרות שהרבה פעמים היה רב הלחץ של המחכים לעזרה.
במיוחד מלבב יחסו של ד"ר אונה לילדים. בשקט ועדינות הוא מסביר להם מה הוא עומד לעשות בשן הכואבת, ומשתדל שהביקור הראשון לא יהיה מכאיב ומאכזב. ואכן, באים הילדים אלינו בלי חשש ורבים מהם לבדם בלי ליווי של מבוגר, הילדים תמיד דוברי אמת. והנה דבריו של ילד בפגשו את ד"ר אונה מחוץ למרפאה: "אתה סבא, אבל אתה גם רופא שיניים. בכל זאת אתה נחמד!"
אני מאחלת לד"ר אונה עוד הרבה שנות בריאות ונחת, ולנו – שנזכה עוד הרבה זמן ליהנות מהשראת אישיותו המקרינה.