גיוסים חקלאיים מאת מרים ארזי 2012
מ"בתוכנו" 2012
המלה גיוס מקשרת אותנו, לא לצד הצבאי דווקא, אלא לענפי החקלאות של קיבוצנו. העבודות בחקלאות מתחלקות לעבודות מקצועיות, שנעשו ע"י מרכזי הענפים והעובדים הקבועים, ועבודות עונתיות, בדרך כלל המוניות שנעשו בעזרת הציבור כולו. הענפים החקלאיים היו רבים ולכל אחד העונה הבוערת שלו .
העזרה לענף, שניתנה לרוב לפני או אחרי יום העבודה הרגיל של החבר, נקראה גיוס. היו גיוסים מרצון, והיו גיוסים מחובה עד שהדבר התמסד והיו 5 גיוסים למטע בקיץ ו-5 גיוסים לפרדס בחורף. כמובן שכל זה היה ללא תמורה כספית.
במטע: היו לנו שטחי מטע בקובני, (בסביבות קיבוץ העוגן) ובקקון (בסביבות מרכז יכון ואומץ).
הענפים היו: תפוחים, חבושים וכן כרם ענבים. בעונת החורף העצים עברו לתרדמה, והחברים עברו לעזור בקטיף בפרדס. אך בעונת האביב, כאשר העצים לבלבו, והחלו להראות התפוחים הקטנים, היה צורך לדלל, כלומר להשמיד חלק מן הפרי העתידי, וכאן הגיוס הגיע לעיצומו.
כל בוקר בשעה 5.00 יצאה מכונית עם חברים למטע, לעבודה של שעתיים, חזרו בשעה 7.30 כדי להגיע בזמן לעבודה הקבועה. ובקיץ נדרשנו לעזרה בקטיף, וראינו את פרי עמלנו.
בכותנה: היו גיוסים בשעות אחר הצהרים, בעיקר לעבודות עישוב, השורות בכותנה ארוכות ,ובכל גיוס כזה עשינו כמה קילומטרים. עברנו בין השורות וניכשנו עשבים. בשעות אלו ההורים לקחו את הילדים עמם, דבר שהוסיף לאוירה, ובעיקר שהסיום היה עם ארטיק.
הגיוס לחציר: זה היה גיוס מיוחד בעיקר לבחורים החזקים, יוצאי צבא. לאחר הקציר בשדות היה צורך להביא את חבילות החציר לחצר הקיבוץ ולסדרם במתבן, שעמר מול מגרש החניה, במקום של שכונת הבנים. העבודה היתה לא קלה, אך הייתה שמועה שבסופה, ואולי גם באמצע היתה שם בירה!
.jpg "גיוס חציר")
בהודיה: העבודה בהודיה לא הייתה קלה אך הקושי העיקרי היה לתפוס את ההודים, להכניסם לכלובים למשלוח לשוק. העבודה בהודיה הייתה כעין יוקרה לתלמידים בכתה י"ב ולחוזרי הצבא. ולמשלוח, בעיקר בלילה, היו זקוקים לעזרת הגיוס בעיקר של גילאים אלו.
בפרדס: אחד הגיוסים האחרונים היה בפרדס. בחורף הפרדסנים היו זקוקים לעזרה בקטיף, כדי לקטוף את הפרי בעונתו. בשנים האחרונות כבר היה קושי בגיוס לעבודה זו , אך היה פרס. חולצה בעלת הכתובת: "גם אני עשיתי… " נחש מה? גיוס.
והיו עוד גיוסים. של הילדים לעבודות המוניות, של ההורים לטיפוח בתי הילדים ומשק בית הספר, של מחנות עבודה שהגיעו אלינו בחופש בגדול ועוד.
הגיוסים לא היו קלים, בעיקר בשעות שלפני או אחרי העבודה הרגילה, אבל אני ראיתי בהם צדדים חיוביים ויצאתי ברצון לגיוסים אלו: העזרה החשובה לענף שהיה מקור פרנסה של כולנו. הצד החברתי פגשנו חברים שביום יום לא היה לנו מגע אתם. והקשר עם הענפים, ידענו איפה נמצאים השטחים, ומה גידלו שם. כדי להבין טוב יותר את מצבנו הכלכלי.
היה טוב וטוב שהיה…