ענף המים / זיגי קאול 1985
בתוכנו מס.581 4.1.1985
ענף המים מופקד על אספקת המים לצרכים שונים: ביישוב הוא חייב לספק מי שתייה לאוכלוסייה ולבעלי החיים, ומי השקיה לשטחי הנוי. בשדות ובמטעים הוא מספק מי השקיה. כדי לעמוד במשימות אלו, מטפל ענף המים במקורות ההפקה (בארות), במתקני השאיבה שלהן בקווי הולכת המים מן המקורות ועד למקומות הצריכה ובאביזרים השונים ברשת ההולכה ובמקומות הצריכה.
פחות מ1/3 מכמות צריכת המים מסופקת ע"י בארות המשק (600.000 ממ"ע בשנה) כמות נוספת של 1.400.000 ממ"ע אנו קונים מחברת מקורות. למשקנו יש הקצבה שנתית גם לגבי ההפקה וגם לגבי הקניה ממקורות. כל צריכה מעבר למכסה זו תחויב בקנס גבוה שיינתן ע"י המדינה.
הודות לשימוש חוזר של מי ביוב להשקיה בכמות של 180.000 ממ"ע בשנה נשארת צריכת המים בינתיים בגבול המכסה, אבל כניסה של מטע האבוקדו לפוריות מלאה יש לצפות לחריגות בשנים הבאות.
צוות המים מטפל גם במתקני השאיבה המעבירים את מי הביוב מן הריכוזים במשק אל המאגר.
הטיפול באספקת המים הוא שונה בהתאם לסוג הצריכה. לכל המקרים מתאים העיקרון הקובע כי המים חייבים להגיע בספיקה הדרושה ובלחץ מתאים לנקודת הצריכה. לפיכך רוב עבודות הצוות מתרכזות בתחזוקה או בחידוש רשת הצינורות ובטיפול במתקני השאיבה לאביזריהם השונים.
החל משנת 1972 אנו עוסקים בהחלפת רשת הצינורות שהונחו בקרקע בשנות ה40 ןה50, ולא התאימו יותר לדרישות הענפים החקלאיים. החלפנו את כל הרשת בקקון ובקובני, הוספנו קווי צינורות במטעים בזלפי וכעת אנו מתחילים להחליף את רשת הצינורות בשטח היישוב, מכיוון שהצינורות שבהם השתמשנו בשנות ה-50 היו מטיב גרוע והיום אנו סובלים מנזילות רבות ומכושר הובלה נמוך בצינורות אלו.
הספקת המים לאוכלוסייה היא עניין נכבד ביותר. כאן נחוץ במיוחד לעקוב אחר טיב המים שיהיו מתאימים לשתייה לפי תקן משרד הבריאות. פעם בשבוע אנו מוסיפים תרכובות כלור למים כדי לחטא את רשת הצינורות והמאגרים מזיהומים אפשריים. פעם בחודש נבדקים המים במקומות שונים ע"י משרד הבריאות כדי לוודא שטיב המים הוא בהתאם לתקן. לפני מספר שנים התגלו זיהומים במי באר ב' (הבאר שליד החשמלייה) ומשרד הבריאות פסל באר זאת מלספק מי שתייה, מאז הבאר מושבתת ואת החסר אנו מקבלים מחב' מקורות.
בעיה מיוחדת היא התרכבות המינרליות שמומסות במי הבארות. יש בעיה של ניטרטים שבריכוז גבוה יכולים להוות סכנה לבריאותם של תינוקות. צריך לציין שריכוז היסוד הזה במי השתייה שלנו הוא נמוך ומתאים לתקן של משרד הבריאות.
יסוד נוסף שהימצאותו במי השתייה בריכוז מתאים חשוב לבריאות השיניים, הוא הפלואור. הריכוז המתאים הוא 0.8 עד 1 חלקי מיליון. בכל החלק הצפוני והמרכזי של ארצנו ריכוזו במי השתייה הוא הרבה יותר נמוך, לכאורה היה רצוי להוסיף יסוד זה למי השתייה, אבל יש כאן בעיה רצינית כי ריכוז מעבר ל- 1.5 חלקי מיליון יכול להביא למפגעים קלים באוכלוסייה, כמו הרעלות, ומתוך כך דרושים אמצעי פיקוח קפדניים ביותר כדי למנוע מפגעים אלו. אפילו חב' מקורות שהיא הספק הגדול ביותר למי שתייה בארץ עדיין לא מוסיפה יסוד זה למי השתייה. ישנם מקומות בודדים בארץ שבהם קיימים מתקנים לתוספת פלואור למים, כשאמצעי הפיקוח חמורים ביותר.
אספקת המים לאוכלוסייה חייבת להיות בטוחה במשך 24 שעות ביממה, ומכיוון שהמשאבות המספקות מים אלה, מונעות בחשמל חייב להיות סידור לבעיית ההפסקות באספקת החשמל. אז צריכות המשאבות להיות מונעות ע"י טרקטור או שגנרטור מקומי יספק את הזרם. מכיוון שמי הבאר שבתוך המשק אינם מתאימים לשמש כמי שתייה יהיה צורך לצייד את באר א' (על הכביש האזורי מול הכניסה לאליכין) בגנראטור כי בדרך כלל אין לסמוך על אספקת מים ע"י מקורות בעת ניתוק ממושך של חשמל מן הרשת הארצית.
הבעיות באספקת מים לצרכי השקיה שונות במידת מה. גם פה קימת רשת צינורות שצריך לתחזק אותה וגם פה יש בעיה של טיב המים., אם כי לגבי מרכיבים אחרים. בדרך כלל נבדקים במים כמות הקלורידים (תרכובת (CL )ביסודות המומסים. מדברים על מים מתוקים, כשתכולת הקלורידים היא הגורם המכריע. יש גידולים כמו אבוקדו והדרים הזקוקים למים מתוקים של לא יותר מ-200 חלקי מיליון מתרכובות אלו במים, בו בזמן שכותנה אפשר לגדל גם בריכוז של 600 חלקי מיליון במים. משרד החקלאות בודק את מי הבארות ומי מקורות לגבי ריכוז זה במים, כך שכל חקלאי יכול לדעת אם המים שלו מתאימים לגידוליו. אצלנו הכול מתאים ) מחוץ לבאר בקובני ליד ההודיה).
בעיה נוספת בהשקיה היא צורת פיזור המים השדות ובמטעים. צוות המים יחד עם צוות גידולי שדה וצוות המטעים שוקד כל הזמן על מציאת הצורה המתאימה לפיזור המים.
במשך השנים השתמשנו בשיטות שונות ובעניין זה חלה התפתחות מתמדת:
במטעים הגענו היום לרשת השקיה קבועה בפרדסים ובאבוקדו. המים מגיעים לכל עץ ע"י ממטיר או מתז, וברזים אוטומטיים דואגים לכך שזרם המים נסגר לאחר שכמות המים הדרושה התפזרה במטע. בסוג הממטירים חלו שינויים והתפתחויות במשך השנים האחרונות והיום יותר ויותר עוברים למתזים שמרטיבים רדיוס מסים בהתאם לגיל העץ ומסביב לגזעו.
את שרות המזרע כותנה וחיטה אנו משקים בממטרות המורכבות על צינורות אלומיניום. היום מעבירים את הקווים מעמדה לעמדה ע"י גרירה בעזרת טרקטור. פעם העבירו את הקווים ביד. בשש השנים האחרונות אנו מגדילים מידי שנה את השטח המושקה בטפטוף. בשיטה זו כל בית השורשים של הצמח מורטב – והצלחנו להגדיל כך את היבולים בעיקר בשטחים "בעיתיים", כמו במרץ ובאדמות קלות ולא אחידות. כיום אנו משקים כ50% משטח הכותנה בטפטוף ובשנים הבאות עוד נגדיל את השטחים המושקים בשיטה זו.
בשנים האחרונות הכנסנו בקרה אלקטרונית להפעלת ההשקיה. בעזרת מכשירים אלה אפשר לתכנן פתיחת המים לשבוע מראש ולקבל נתונים על כמות המים ועל הדשן שהגיע לחלקה המושקית. מכשירים כאלו נמצאים באבוקדו, בכותנה וגם בנוי, בדשאים שבצד הדרומי של הישוב.
כיום, אנו מנצלים את כל כמות המים המוקצבת לנו ע"י משרד החקלאות וכנראה נעבור על כך בשנים הבאות כשכל שטח האבוקדו יכנס לפוריות מלאה. ע"י המאגר במרץ אנו משקים את השדות באזור זה וכמות המים שיש באפשרותנו להוציא מהמאגר היא תוספת למכסה.
ישנן תכניות להעביר את מי הביוב של נתניה הזורמים כיום לנחל אלכסנדר לשדות עמק חפר. יתכן שחלק מן הפרויקט יבוצע עוד השנה.
ברצוננו לקבל מן המפעל הזה מים נוספים שיאפשרו לנו, בשנים הבאות להשקות את כל השדות שלנו מבלי לעבור את המכסה. (מי הביוב עדיין ניתנים בחלקם מעבר למכסה). כל שימוש במים מעבר למכסה קשור כאמור בקנסות כבדים. ברווחיות הנמוכה של החקלאות היום אי אפשר להשתמש במים יקרים אלו.
אני מניח שיש עוד הרבה עניינים שצוות המים עסוק בהם ולא הזכרתי, אבל אני מקווה שהקורא קיבל תמונה על ענף משקי זה שלנו.