על הנהלת החשבונות אברהם שניר 1986
בתוכנו: 20.6.1986
בבואה למשכנה החדש, סגרה הנהלת החשבונות מעגל נדודים שהחל לפני שנים רבות במקום שעומד עתה מבנה המינהל המרשים, עמד צריף גדול ששימש מרכז העצבים של המשק, והיווה את המזכירות ואת הנהלת החשבונות.
הנהלת החשבונות הייתה ממוקמת בחלק המערבי של הצריף הגדול ביותר, אבל הוא נעשה מהר מאד קטן מדי בהשוואה לצרכים. כבר אז, החברה שעבדה ברישום העבודה, עשתה זאת בפינה אחת של הספרייה, בבית התרבות, שהיום נקרא המועדון לחבר.
התחנה הראשונה הייתה אחד הפעוטונים שהיה ריק בגלל התמעטות הלידות, ולאחר שנים עברה לבית כולל.
משם עברה שוב, לאחר מספר שנים, לצריף הצהוב הישן והרעוע, הזכור לטוב, שבמשך חייו שימש אכסניה לכמה מטרות טובות. בשלב זה, כדי לאפשר תנאי עבודה מינימאליים, כשלרשות כל עובד לא עמדו יותר מד' אמות, הוכנסו מזגנים.
הריהוט בהנהלת החשבונות היה צנוע. המדפים היו מדפים סטנדרטיים של פח. כשהיה צורך בעוד שולחן, הוא נקנה בשוק הפשפשים. לפעמים אפילו ללא מגירות (הן נעשו בעבודת הנגרייה שלנו). כשמוסדות ה"איחוד" עברו מרחוב הירקון (הבית האדום – למי שזוכר!) למשכנם החדש שברחוב דובנוב קנינו מהם מספר שולחנות וכיסאות.
ברשימה שהופיעה ב28 לאפריל 1982 בעלוננו, נכתב: "כידוע, הנהלת חשבונות שלנו ממוקמת בצריף עץ ישן ורעוע יש להוציא את הנהלת החשבונות מהצריף בהקדם בעיקר לנוחיות ובטיחות הניירת הרבה, סכנת שריפה! מה עוד שגם לעובדי הנהלת החשבונות "מגיעה, סביבה נוחה ואסתטית יותר – בהתאם לרמה הכללית. נקווה שנראה בקרוב ראשיתה של הקמת בנין המזכירות, המרכז האדמיניסטרטיבי של הקיבוץ על שלוחותיו, שבו יוקצה מקום מתאים גם להנהלת החשבונות". יש להודות שהמשאלה שהובעה כאן נתמלאה לאחר זמן קצר, מעל ומעבר לציפיות.
הטכנולוגיה
בשנות ה-50 עבדנו ידנית כמובן, בשיטת העתקה על ה"פלטה" ההיסטורית. הרישום נעשה בו-זמנית ביומן ובכרטיס בעזרת ניר-פחם. לכל חשבון היה כרטיס מונח בקופסא שאפשר היה לשלפו בשעת הצורך.
באמצע שנות הששים חלה התקדמות טכנולוגית נוספת. הרישום הידני הוחלף ברישום ע"י מכונה. בתחילה, כרגיל, עבר לשיטה החדשה מספר משקים קטן - החלוצים.
עם הופעתה בשוק של מכונה יותר משוכללת,"אקזקטה" מתוצרת גרמניה, רכשוה 40 משקים ואנו בתוכם. היא הייתה חשמלית – מכנית והופעלה ע"י הקשה על קלידים של מכונת כתיבה. בעזרת נייר העתקה נתקבלו יומן וכרטיס חשבון מודפסים. הכרטיס היה נוח לשליפה, ומה שחשוב יותר, נוח לקריאה. המכונה הייתה מצוידת במונים שאפשרו חיבור וחיסור וכמובן צבירת הנרשם. כוחה של המכונה היה טמון במספר המונים. המספר הנדרש של מונים היה 4. היו משקים שהפעילו עד 12 מונים (גבעת ברנר – לצורך תמחיר של בית החרושת,רימון"). המונים היו יקרים מאד. אנו רכשנו את המינימום ההכרחי.
בשנת 1977 חלה הקפיצה הטכנולוגית הגדולה. בשנה זו עברנו לעבודה במחשב. השתמשנו בשירותי המחשב של "חשב", היחידה הבין-קיבוצית להדרכה כלכלית. ההסתגלות הייתה קשה ונכנסנו בפיגור בהכנת המאזנים. זה היה פרדוקס כמובן, דווקא בשעה שהשתמשנו באמצעי חדשני כמחשבת התחלנו לפגר. עיבוד הנתונים המוגשים נעשה ע"י "חשב" כל שבועיים, של המפגרים – פעם בחודש (לא מובנת לנו, עד היום הענשה זו של המפגרים) הנהלת החשבונות שלנו שהייתה רגילה לאפשרות לשלוף כרטיס ויזואלי כל אימת שהיה צורך בכך נשארה עם שיטת עבודה כמעט ב"עיוור" לחודש ימים.
למדנו לעבוד באמצעות המחשב בדרך הקשה, למזלנו תקופה זו ארכה שנתיים בלבד.ע ם הכנסת המחשבים לארגונים האזוריים המשקים עזבו את "חשב" כך עברנו גם אנחנו ל "מיגר" של "גרנות", ולפני 3 שנים ל"גת". לא עוד תחנת בינים של ניקוב נתונים אלא התקשרות ישירה למחשב באמצעות מסוף. כעת הנהלת החשבונות מצוידת ב-6 מסופים בעלי מסך טלוויזיה. התחלנו לטעום טעם הנוחות הגדולה שבעבודה בעזרת מחשב. בשנים 79,80,81 סגרנו את פער הפיגור. מאזננו לשנת 1981-1982 תשמ"ב הוגש לברית הפיקוח בזמן סביר. בהגשת מאזננו לשנת 1981-1082 תשמ"ג השגנו הישג מרשים: היינו בין 30 המשקים הראשונים של התנועה הקיבוצית שהגישו את מאזנם לביקורת. מאזננו לשנת תשמ"ד בוקר. מאזננו לשנת תשמ"ה נמצא בשלבים אחרונים של העריכה.
הזכרנו את עניין המאזן בעיקר מפאת חשיבותו המשפטית. חברות ואגודות שיתופיות מחויבות לפרסם את מאזנן עלפי חוק האגודות. על ביצוע החוק מפקח פקיד משרד העבודה שנקרא "רשם האגודות" השיתופיות. אי הגשת המאזנים לביקורת במועד סביר, גוררת אחריה קנסות. – היו מקרים שמושבים ואף קיבוצים נקנסו קנסות כבדים. בתקופת ה"פיגור" היינו בצל האיומים בקנסות, אבל הצלחנו להתחמק.
מלבד החובה לפרסם מאזנים, מטיל החוק מספר חובות נוספים: על הנהלת החשבונות מוטלת החובה:
א. לנכות מכל תשלום שבוצע לספק סחורה אן שרות, מס הכנסה (ניקוי מס במקור) לדווח ולהעביר את הכספים לשלטונות מס-הכנסה מדי חודש.
ב. לנהל חשבון מס-ערך – מוסף לדוח חודשית.
ג. להגיש במועד החוקי, הצהרה על הכנסות – שומה עצמית.
באחת הפגישות של מנהלי החשבונות עם נציג שלטונות המס שאל אחד החברים שאלה רטורית: "מתי תתחילו לשלם לנו משכורת?"
כמובן, הנהלת החשבונות לא יכולה לראות את תפקידה בסיפוק דרישותיהם של גורמי חוץ בלבד. יהיו חשובים כאשר יהיו. השימוש במחשבים מאפשר לעשו דרגה גבוהה יותר של חשבונאות. מאפשר להפך לכלי ניהול, לסייע בקבלת החלטות ע"י נתוח תמחירי הענפים, להגיש נתונים עדכניים לעריכת תכנית משקית, לפח על ביצוע תקציב הוצאות הקיום, ההוצאות הישירות של המשק, ההשקעות ותכנית העבודה.
המחשב חדר לכל פינות המשק: מחדר הגזבר עד לכיתות בית הספר היסודי, דרך ניהול הענפים, הרפת, הכותנה, האבוקדו, מוסדות הצריכה, הנהלת המטבח, הכול-בו ותחנת הדלק הממוחשבת. ואחרון אחרון חביב: השרות לחבר: א) שרות הכספומט
ב) הגשת החשבון האישי של התקציב הכולל מדי חודש ללא פיגור.
היעדים לעתיד ברורים: יש לשכלל ללא לאות את כלי התכנון והביקורת. הדבר נחוץ כעת יותר מאשר בכל תקופה אחרת.
אברהם שניר
מנהל חשבונות ראשי