סיפורי מקום - משק בית הספר מאת דן שגיא

מ"בתוכנו" 2004

 

מסורת הייתה בגבעת חיים שלפני הפילוג - בבית הספר התקיימו זה ליד זה פינת חי ובה עופות מסוגים שונים, כמו: תרנגולות, ברווזים ויונים, וכן בעלי חיים, כמו: חמור אחד או שניים, ארנבות ועוד. ליד פינת החי היה גן ירק בו עבדו הילדים בקבוצות עבודה מעורבות גילים.

פינת החי וגן הירק, מטרתם הייתה להוסיף לילדים ידע וניסיון בעבודה החקלאית, כי בעתיד יהיו הם אלה שעובדים בענפי החקלאות בקיבוץ.

כאשר התפלג הקיבוץ, גבעת חיים, עוד לפני שהוקמה הנקודה, הוקמה פינת החי ומוקמה באופן זמני ממזרח למגרש הכדורגל של המאוחד. למקום קראו משק בית-הספר, המטרות נשארו אותן מטרות: הקניית הרגלי עבודה כלליים בתחומי החקלאות.

החיות הראשונות שהובאו לשם היו ארנבות ואתון אחת ששמה היה רוחק'ה, אומרים שעל שמה של רחל לבקוביץ', אבל אין הוכחות לכך. במשך שנתיים היה המשק במקומו הזמני, כשמשה דייג היה האחראי לו, עד שהועבר למקום הנוכחי שלו. עמרם נבו, שהגיע לקיבוץ אחרי שהיה שליח עם שושנק'ה באמריקה, עזר למשה להקים את המשק החדש, ואחרי שהוא עזב חזר משה לקבל את האחריות על המשק למשך שנים רבות. ליד המשק מוקם גן הירק, שנקרא 'גן-בית', והוא נוהל על ידי טושקה ברגשטיין ז"ל.

במקום החדש הורחב המשק וגדל מאד, נבנו לולים, דיר, כלובי ציפורים ומחסנים. בענפי המשק עבדו ילדים ונערים מכיתה ו' ועד כיתה י', י"א. הילדים קיבלו אחריות מנהלית, כל אחד בענף בו הוא עבד. תפקידם של המבוגרים היה לדאוג שלא תקרינה תקלות גדולות מדי.

 

משה העביר אל המשק גם את המכוורת שהוא היה אחראי לה, ולימים הועבר גם ענף גידול העגלים למשק, ומנחם צנגן ז"ל היה אחראי לענף גידול זה. 

ענף נוסף שהוקם במשק היה גידול הסוסים, האורווה - שמאז הקמתה מנהל אותה יפתח לברון, שהיה גם במשך תקופה האחראי למשק כולו. 

ברבות השנים צורפה גם משתלת הנוי לתחום האחריות של משק בית הספר ולמגוון עבודות הילדים. במשך השנים עבדו במשק חברים נוספים רבים, כמו: אלכס קראוס, בלה שנהר, אילה לבני, אורי לין, לאה רטר, נחום נוף ז"ל, רותי אלדד, גיורא ידיד, מקווה שלא שכחתי שמות של חברים נוספים.

 

משק בית הספר מילא תפקיד מאד משמעותי אצל רבים מבין ילדי בית הספר, כאשר הם בגרו ויצאו לעבוד בענפים של המשק.

עם השינויים המבניים שחלו בקיבוץ, חוסלו גם חלקים נרחבים מענפי החקלאות, ובכך איבד משק בית הספר חלק מייעודו. כמו כן התחוללה מהפכה בחשיבה החינוכית. הושם דגש על לימודים תיאורטיים, תחומים בהם בית הספר הקיבוצי עסק פחות, ועל ידי כך פחתה חשיבותו של משק בית הספר בתהליך החינוכי של הילדים. משק בית הספר הפך למטרד לחלק גדול מן הילדים, וכתוצאה מכך יותר ויותר ילדים בחרו שלא לעבוד בו.

המעבר לבתי ספר אזוריים ניתק, למעשה, את הקשר בין עבודה לבין לימודים, וכתוצאה מכך הפך המשק להיות פינת חי, בה עובדים בעיקר ילדים שהם אוהבי חיות, מחד גיסא, או ילדים שהלימודים אינם בראש מעיינם, מאידך גיסא. הניתוק היה, כנראה, הכרחי, והתוצאה היא בהתאם.

אינני יודע מה עדיף, אך לי, ולחלק די גדול מבני דורי, כך אני סבור, משק בית הספר חסר. חסרות המשימות החינוכיות אותן ניסה להקנות משק בית הספר הישן.

מי יודע, אולי בעתיד תוקם חממה חינוכית, מסוגו של משק ביה"ס, שתענה  לצרכים של הקיבוץ החדש שמנסים לבנות היום.