מעל המגדל סביב אשקיפה מאת נירה פרינץ
מ"בתוכנו" 2012
מכתב גלוי ממגדל המים העומד כמעט 60 שנה על גבעה נישאה ושומע ומקשיב ובעיקר רואה הכל ויודע הכל ומפנים בתוכו וממלא פיו מים, והערב החליט לשתף את כולנו בכל מה שראה במהלך השנים:
"הכל התחיל בשנת 1952, מסביבי היו בתים קטנים, גגות אדומים ומרפסת קטנה המשקיפה על דשא ירוק וגינה פורחת בפרחי העונה שחילקה טוטה ביום שבת בין 10:00 – 12:00 וכל החברים היו שמחים ומאושרים, כי היה להם בית קטן עם גג אדום ומרפסת קטנה המשקיפה אל דשא ירוק וגינה פורחת.
"במיוחד אהבתי את הילדים שהתרוצצו סביבי, את ראובן ואבנר ויופי ואילן ואיתמר ואת בנות פרטיג והבנים של משפחת ברנע ואת גלעד וגיורא. לפעמים היו עולים במדרגות עד לקצה המגדל וצועקים, הנה הבית של יכסל והנה הבית של ברגל וטושקה ואנושקה, ותמי התלהבה כשגילתה את הבית של ההורים לונק ואלזה, ויהושע קפץ משמחה כשראה את הבית עם הגג האדום של אוקי ואלקה, ולחנוש לא הייתה בעיה לראות את הבית של הנס ולולה כי הם גרו ממש סמוך למגדל.
הילדים המשיכו להתלהב כשראו את הבתים של פינדה ויצי וטוטה ויוטה וטאה וקטה ומטה ויושו ויושקו ורדיוס ואדיתקו ורולף דוד ורולף דרייפוס ובלה ודימיטרוף וולף. עוד בתים ראו הילדים מהמגדל כמו הבית של ברטל ופרידל ופרי ואילזה ומרים וולטר ושושנקה וטוני וברוך אזניה ושל אדמונד וסמי ושמשון והלל ומימי ועדי וג'ני ושל נחמיה ואמי גינזבורג. וביום בהיר וצלול אפשר היה לראות את הבתים של קלר וקלרה וקלרקה וקלרה.
"אהבתי במיוחד את ערבי האסיפות כי כל החברים שגרו סביבי היו עומדים אחרי האסיפה, כולם עדיין נסערים ושמעון שיפמן היה צועק שהמצב קשה ואין כסף ורובין היה מרגיע שיהיה בסדר ולינה אמרה שהיא חייבת אבל חייבת לרכוש עוד כלים יפים למועדון ולהוסיף עוד עיתונים, והנס אמר שבעניין העיתונים לינה צודקת ומרים אלטמן טענה נגד החברים שלא מגיעים בדיוק בשש לעבודה, ואהרון מדיני אמר שמריים צודקת. ובצד עמדה לה ליובה וזמזמה לה את הפסיונטה ונורית רפאלי רצה הביתה לראות אם בומבה לא נרדם על לוח השחמט, וכך התפזרו כולם איש איש לביתו והלכו לישון לצלילי מוסיקה קלאסית והיו שמחים ומאושרים. הם היו אנשים גדולים שגרו בבתים קטנים עם גג אדום ומרפסת קטנה המשקיפה אל דשא ירוק וגינה פורחת.
"ואני כאן ממשיך לעמוד על גבעה נישאה והעצים סביבי מסתירים את הנוף והבתים, ואם אתם בסביבה עיצרו לרגע, הרימו ראש, גם אם מסתיר קצת הברוש… ואני גמרתי לבלבל לכם את הראש.
"נ.ב. אף פעם לא הבנתי למה זיגי שהיה אחראי עלי, כלומר, על מגדל המים, למה הוא היה מאיים כל פעם שיזרוק את המפתחות?!"