לאן הערב (על המועדון) / אדית מדיני 1972
29.2.1972
ארבעה ימים בשבוע מזמין המועדון את החברים לבילוי בו. הבית הוא מטופח ועיתונות בו לרוב. הקירות תערוכות מתחלפות, ובדלפק מחכה לכם משקה מכל סוג.
זה כבר עשר שנים ויותר מאז שהחלטנו להפוך חדר- הקריאה דומם לרוב וריק מאדם, כמעט – למקום מפגש על כוס משקה בליווי של קריאה קלה, חדר בלי טרטור של הרדיו ובלי שידורי פרסומת.
השינוי היה גדול, והחברים נהרו אליו.
פתאום נפגשו עם חברים שבדרך כלל לא נהגו להחליף איתם מילה. כאן ראו אפשרות לצאת מההסתגרות ההולכת וגוברת בקיבוץ.
תקופת הזוהר של המועדון לא האריכה שנים רבות. חלק מהחברים מצא שאין כאן תנאים נוחים לקריאה, מכיוון שמשוחחים בקול רם, וחלק מהחברים מצא שגם כאן נוצרו חבורות חבורות ולא תמיד מצאו שותף לשיחה.
אחרי כן בא עידן הטלוויזיה, הבידור הקל. וכמו בכל מקום, בו ניתן לצפות במסך הכסף התחילו רבים להעדיף את המוגש בו על ההליכה למועדון קצת מרוחק. וכך קרה שהמועדון הפך יותר ויותר מקום בידור לאוכלוסייה הזמנית ולדור ההמשך שלנו.
יחד עם זאת - המקום קטן מלהכיל את כולם, ואם באים חברים ואינם מוצאים מקום - שוב אינם מבקשים לבוא עוד.
יש צורך לסיים סוף סוף את השיפוצים שהתחילו בהם ושיפרו בהרבה את התנאים בדלפק. יש להתקין את החדר הנוסף לאולם, ועל ידי כך תיווצר פינה אינטימית ויותר שקטה למספר מבקרים.
בהיותי עובדת כאן זמן מה אני חוזרת על הצעתי שכבר כתבתי עליה ורוצה להגשים אותה:
פעם בשבוע - ביום שלישי אחר הצהרים – בשעה 5.00 יהיה המועדון פתוח לחברים שכבר אינם עסוקים בגידול ילדים קטנים, ושעתם פנויה. אפשר יהיה לארגן חוגים למלאכות, או לשמיעת מוסיקה או שיחה.
אחכה להצעות ואשמח לקבל אותן. אפשר גם להיפגש סתם, על כוס קפה, ולהחליף מילים ולדפדף בכל העיתונים.
תבואו, אתם המעוניינים – וברוך הבא!
אדית מדיני