גבעת חיים איחוד
חסר רכיב

רינה פלג - דרך החומר

26/02/2024
רינה פלג  /   דרך החומר
נולדה ב-1940 בקיבוץ שער העמקים
תואר ראשון סיימה בבצלאל
תואר שני – אלפרד יוניברסיטי, ניו יורק 
יצרה ועבדה בניו יורק במשך 40 שנה
כיום יוצרת בסטודיו באום-אל-פאחם, שם היא מלמדת נשים יוצרות מוואדי ערה 

המפעל האמנותי של רינה פלג משתרע על פני עשרות שנים ונפרש על מגוון רחב של סוגי עשייה. עבודת הקרמיקה שלה מקיפה הן יצירה של כלים שימושיים בסגנונות שונים (המתייחסים למגוון מקורות פולקלוריים, אתניים וכדומה), הן פיסול חופשי, החורג לחלוטין מהקשרים פונקציונליים ומתכתב עם זרמים בפיסול העכשווי. על פי התפיסות המסורתיות ניתן היה להגדיר את שני אפיקי היצירה הללו כמלאכת יד (craft) לעומת אמנות (art). אך למעשה התאפיינה עבודתה של פלג לכל אורך הדרך בטשטוש של הגבולות בן השתיים, ברוח התפיסה הרווחת כיום בשיח האמנות העכשווית.
את הסיפור של רינה פלג יש לראות בהקשר רחב. מעניין לדון בעבודותיה דווקא עכשיו, בתקופה שמתאפיינת בכניסה נרחבת של התחום הקרמי לתוך עולם האמנות הבינלאומי, וניכרת מעין "לגיטימציה" מאוחרת לשימוש בחומרי אדמה כרכיב חדש, רדיקלי ורענן בפיסול העכשווי. 
במקביל, יש כיום התעניינות באמנות ממדינות אפריקה ומדרום מזרח אסיה והיפתחות דרמטית של עולם האמנות, כולל המוזיאונים הגדולים, למה שבעבר היה מכונה כ"פרימיטיביזם", פולקלור וכו'... 
בשנים האחרונות בולטת החדירה הנרחבת של אלמנטים דקורטיביים, פולקלוריים ועממיים לסצינה האמנותית העכשווית, ואלה נראים מכל עבר. מבחינה זו ניתן לראות בעבודתה של רינה פלג מקרה ראשוני פורץ דרך. הפיתוח המשוכלל ורב השנים של מוטיב המקלעת ביצירתה, מהלך מרתק של המרה חומרית ורעיונית ממקלעות הקש ואריגי שתי וערב לעבודת קרמיקה, שאותו פיתחה בכיוונים שונים ורחבים, הקדים את זמנו מהרבה בחינות. השימוש בטכניקת הקליעה ליצירת כלי או פסל קרמיים מחולל המרה מחומרים שונים, כגון קש, נצרים, או חוטי אריג, לחומר קרמי, כלומר לאדמה – חומר היולי רך, שבתהליך השריפה עובר מטמורפוזה חומרית ונעשה קשיח ומוצק. 
מטמורפוזה חומרית זו מזכירה - על דרך ההיפוך - את המהלך הפיסולי הגדול נוסח קלאס אולדנבורג בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים, שהיה קשור אמנם לפופ-ארט אך גם בישר את מה שהוגדר מאוחר יותר כפיסול רך וזוהה עם מלאכות יד. 
יצירתה המאוחרת של פלג משתלבת במגמה המכונה "פוסט סטודיו", שמאפיינה הבולט הוא מיחזור של אוביקטים מקרמיקה. היא מרכיבה מבנים חדשים משאריות או מחלקי קרמיקה שהצטברו במהלך העבודה וכך מספרת סיפור חדש.
ציבי גבע 
מתוך הקטלוג 'רשתות אדמה' - תערוכה רטרוספקטיבית (2022) באום אל פאחם באוצרות ציבי גבע 

חסר רכיב