דואט אהבה, מילים עדי נחמני 1952
נכתב ליום הנחת אבן הפינה של גבעת חיים איחוד 23 במאי כח אייר תשי"ב
כתב עדי נחמני, פייטן החצר של כפר-סאלד. ה"נאהבים הגדולים" היו חברי "האיחוד" משני הקיבוצים, גבעת חיים וכפר סאלד.
שרים עוזי ודורון נבון.
היא: אני עוד לא מצאתי
ולא ראיתי עוד
קיבוץ כל כך סימפטי
הוא: קבוצה יפה כזאת.
קשה לי לנתח
מדוע ואיכה
אני כל כך שמח -
היא: אני כל כך שמחה!
הוא: שעה שרות ובועז
עמדו להתחתן
עוררו קנאתו אז
של כל רווק זקן,
היא: על רכילות נואשת
מפני שכן עיקש
אינני מתרגשת -
הוא: אינני מתרגש!
היא: זאת אמת פשוטה
מעצם האיחוד,
אני די מבסוטה -
הוא: אני ודאי מבסוט!
היא: ואל נא תתרעמו
שאין עוד שם מתאים
הוא: לעת עתה השם הוא
שניהם: כפר סאלד – גבעת חיים!
היא: זאת אני חושבת
הוא: סוד אגלה עכשיו,
נדמה היא מאוהבת –
היא: נדמה הוא מאוהב!
עדיין לא מצאתי
ולא ראיתי עוד
קיבוץ כל כך סימפטי –
שניהם: קבוצה טובה כזאת!