זאב זליגר

אבא

היום מלאו ימיך וגלשו אל העֵבֶר

האחר של החיים.

מה יפה היטבת לגלוש.

באיטיות,

בשלווה

באורך רוח, אורך נשימה, ואורך ימים.

בחוכמה הכנת עצמך,

כמו שהיום מרכין את אורו לקראת הלילה.

קודם התארכות הצללים,

ואז השקיעה,

והדמדומים,

והתגנבות החושך,

עדיין רואים, אך כבר לא בפרוטרוט

וכבר גם לא את כל מה שעשוי להמריד את

הנפש - - - כלומר - - - כבר האור רך מאד,

ובאה שלווה...

והעיניים, בהדרגה, מתרגלות לחושך...

קל יותר לעצום אותן כאשר כבר ממילא

חושך.

אבא, תודה.

אני מודה לך היום על מותך,

כי היטבת למות.

מה יפה היטבת

להכין אותנו

לקראת מותךָ.

מה יפו פניך, במיתתך

חלקים

ושלווים.

הנה כי כן –

אכן כן –

יש דבר כזה –

יפי – מוּת.

                                                דינה

כמה זיכרונות קטנים שלי מאבא

אבא היה איש מלא הומור, רעיונות מצחיקים ומעשי משובה, עם הבעה מחייכת בעיניים.

אופֵה מדופלם שידע לעשות עוגות טעימות (ולהשפריץ תוך כך על כל הקירות עם המיקסר), להכין כבד מטוגן לכל הכיתה שלי כשחלינו באדֶמֶת והוא היה בתורנות מטפלת, להכין תבשילים מהפטריות שאספנו בשדות בשבתות החורפיות.

אבא היה איש מוזיקלי שאהב כל-כך (כמה רומנטי) להקשיב לאופרות, וידע את כל הפתרונות לחידות של החידון המוזיקלי של שבת בבוקר.

איש משכיל עשיר בידע, אנציקלופדיה מהלכת, איש של שפות, כמה שפות ידע?

עברית, פולנית, יידיש, גרמנית, אנגלית, לטינית, ערבית, איטלקית, אבא היה איש יפה תואר.

נגר בעל ידי זהב שבנה צעצועים לילדיו ונכדיו, ורהיטים בביתו, והיה יוזם פעיל בכל גיוסי מתקני השעשועים של חברת הילדים, שחקן חובב בהצגות פורים בקיבוץ.

חובב קריאה שבספרייתו – ביוגרפיות, ספרי היסטוריה, מילונים, אטלסים.

איש מסודר, יקה, וכן, כן, קפדן בניקיון, ומסודר בלבושו.

המחלה של אבא נגסה כל פעם עוד ועוד חלקים מהאדם שאהבנו והכרנו.

כבר זמן רב שאנחנו נפרדים מאבא, והיום הגיעה השעה לומר לך:

נוח בשלום על משכבך.

                                                                                                                            רוני