אתר חברים

הוי, מה אהבתי את המקום!

את המקום הצומח-גדל

לנגד עיני זה חצי יובל,

שאזור ירקותו כל שנה מתרחב

ושובה את העין, שובה את הלב.

את המקום עם מגדל על גבעה,

אך רק ממרחק מבחינים במגדל –

החביאוהו עצים שגבהו פי שבעה

(רומזים הם כאילו: אל על!)

את המקום על המון ילדיו

בצל "דולב" ו"דקל", "רימון" וכו',

שיכוני ותיקים, צעירים והטף,

אזור בית הספר – הצוהל והומה...

ענפי הייצור, גידולי השדה –

המשק על ענפיו.

והנפש אף היא ניזונה במובהק

מיופי – אף כי רק של עצי סרק.

הוא המקום שהבא בשעריו,

כמו כן היוצא ממנו,

נתקל בשמות של נופלינו-נופליו

חקוקים בתוך אבן

ועל לוח ליבנו...

ושם סלע מלבין עם שרכים עדינים

ומים חיים נקווים לרגליו...

נתפללה לאמור:

אהבת המקום לעולם כאן תשרור!

ובין אדם לחברו לא כל שכן –

אמן ואמן!