כניסת חברים ותושבים

שלמה אקשטיין
תאריך לידה:
25/3/1909
תאריך פטירה:
26/10/1978
תאריך פטירה עברי:
כ"ה תשרי תשל"ט

1976, בדרך למוסך



לזכרו של שלמה
אין אני בא לסכם קורות חייו של שלמה. זכיתי לעבוד בקרבתו רק בשנים האחרונות ואני רואה את דברי כהבעת תודה על תקופה יפה זו וכהבעת צער על שנגזר עליה להסתיים בטרם עת, ובטוחני שזו לא הרגשתי שלי בלבד, אלא של כל אנשי צוות המוסך ושל אלה שהכירוהו.
כשלושים שנה עבד שלמה במוסך - עובדה זו מציינת קו מהותי באופיו - שלושים שנה של התמדה ומסירות, בוקר-בוקר של השכמה בטרם שחר, התכנסות בפינתו הקטנה והמוגדרת היטב – ודאגה רבה, תוך שמירה על סדר קפדני, לכל אותם אלף ואחד פריטים קטנים שמהם נבנה בעבודת נמלים ה"יש" הגדול.
לא איש אידיאולוגיות היה שלמה, את דרכו בחיים הכתיבה לו חכמת החיים והניסיון שאותם אגר טיפין טיפין. חכמת חיים עצמית נצברת זו היא והיא בלבד, הכתיבה לו את אותם דברים וערכים שבהם האמין, ואת אותם דברים שבהם האמין - מילא עד תום ובמסירות נפלאה.
אני זוכר היטב אותם ימים ראשונים שבהם התחלתי לעבוד במוסך. חששתי מפני שלמה - חזות חיצונית קשה וקפדנית היתה לו. לימים למדתי להכירו ולחבבו - לימים למדתי שמאחורי חזות קשה זו נחבאה לה נפש תמה ושובבה כשל ילד, נפש שלא נתקשתה בניסיון השנים והייתה שמורה אך לאותם דברים שאהב וחיבב - לבני ביתו ומקורביו, לאנשים שאיתם עבד, לכלבים שאותם גידל, למשחק הכדורגל ולעוד זוטות קטנות שזכו לחסדו.
בשנים האחרונות נאבק עם מחלתו בצורה אנושית וחמה ביותר. הרבה מאד קיווה לטוב, הרבה חשש מפני הרע מכל, שמר על צלם אנוש עד שהוכרע.
תודה שלמה על תקופה יפה. יהי זכרו שמור אתנו לאורך ימים.
                                                                                       מורדי
(דברים על קברו)



שלמה אקשטיין ז"ל (מתולדות חייו)
שלמה נולד בגרמניה, בעיירה באזור נהר הריין - עיירה שמנתה 20 משפחות יהודיות בלבד -
במשפחה שומרת מצוות.
שלמה גדל בעיירה זו, למד וסיים את הגימנסיה כשרוב חבריו אינם יהודים. כבר אז, בימי
בגרותו, החל שלמה לעסוק בספורט - בהתעמלות, רכיבה על אופניים ועוד - במסגרת אגודת הספורט "ברית המתעמל הגרמנית" (D.T.B).  
לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה עבר למינכן־גלדבך וכעבור זמן מה לאֶמדן, בצפון-מזרח גרמניה. כאן וגם כאן, עבד שלמה לפרנסתו. באמדן - שם היה מרכז כוח רציני של הנאצים - הוא נתקל לראשונה בתופעות אנטישמיות ושלמה לא הסתפק בעבודה בלבד והחל לרכז סביבו קבוצות צעירים יהודים (כ-500 משפחות יהודיות היו בעיר) והיה בין מקימי אגודת ספורט (שטח בו לא עסקו היהודים שם לפני כן), שהייתה מסונפת לברית המתעמלים החופשית שליד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (להבדיל מברית המתעמלים הגרמנית D.T.B שהפכה לימנית לאומנית. במסגרת זו ערכו הצעירים (לא רק היהודים) הפגנות נגד הנאצים.

כאשר הנאצים עלו לשלטון בגרמניה, החליט שלמה לעזוב את העיר ולצאת להכשרה של ה"חלוץ" - ששליחיו הגיעו אותה תקופה לעיר. גם החשש שייעצר כאחד ממארגני הפעולות נגד הנאצים - המריץ אותו ליציאה.
מכאן - קיבוץ הכשרה ליד קלן, אח"כ הכשרה אצל איכרים - עד שבשבת 1937, קיבל את הסרטיפיקט המיוחל והגיע לארץ, יחד עם עוד חברים מההכשרה. גרינברג ז"ל (גורן), שהיה אז מזכיר גבעת-חיים, קיבל את הבאים בנמל חיפה ומשם ברכבת לחדרה ודרך החולות - לגבעת-חיים.
מאז עברו למעלה מ-40 שנה ובשנים הראשונות עבד שלמה בחקלאות והיה גם אחראי לגידול הסוסים המפורסם (פרק בפני עצמו בתולדות גבעת-חיים). אחר כך, בין המגויסים לצבא, לבריגדה ועם החייל שירת באירופה.
30 שנה רצופות בענף במוסך - אחראי ומסור ומסודר, וידע לקשור קשרים חבריים עם צעירים ומבוגרים. 
ומסירותו בספורט. בשנים הראשונות בארץ עסק שלמה בספורט ממש - כאילו המשך לפעילותו הספורטיבית בחו"ל - בהדיפת כדוד ברזל, דיסקוס וכדו', ובמשך שנים רבות – בשטח הארגוני - כחבר ועד הסניף וכגזבר הסניף עד לפני מספר שנים ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל שלנו.
המוסכניקים ואלה שמגיעים למוסך  יכולים אולי עד היום לראות את טבלאות תוצאות המשחקים של קבוצתנו, אותן אסף ופרסם שלמה בנאמנות...



אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

העתקת קישור