כניסת חברים ותושבים

יצחק (ברגרל) ברגשטיין
תאריך לידה:
1/7/1908
תאריך פטירה:
31/1/1988
תאריך פטירה עברי:
י"ב שבט תשמ"ח

בני, ברגרל וטושקה



לזכרו של יצחק - דברים על קברו
כה גדול ההלם והכאב- וקשה מאוד לי לדבר על ברגרל שהיה.
ברגרל היה איש נאמן דרך, איש אידאה וערכים. כל חייו חי מתוך הכרה חברתית ופוליטית ברורה. הוא היה ערני, לא הרבה לתת לכך ביטוי פומבי, אבל בחוג ידידים נתן ביטוי פומבי מגובש וברור לדעותיו. הוא היה איש שיחה מעניו ומהנה.

ברגרל היה איש תרבות יהודית ושורשית, שגדל והתחנך בהווי יהודי חם ואהב אותו.
חייו בעיר הגדולה והתרבותית וינה, והשפעת התנועה הסוציאליסטית והצייונות המגשימה התמזגו יפה עם הווי של תרבות יהודית. יצחק אהב וידע את הניגון והשיר היהודית ונוספו לכך גם המוזיקה הקלאסית ושירי תנועת הנוער. הוא היה נעים זמירות.



ברגרל היה בעל כישרונות משחק שלא באו לידי פתוח מלא, אבל באו לידי כיסוי והעשירו את חיי התרבות שלנו. ברגרל היה איש ספר. הוא הרבה לקרוא קריאה אקטיבית ספרות יפה ועיונית, תוך ניתוח והתייחסות לדעות שפגש בספרים. הוא הכיר היטב את נכסי־צאן הברזל של ספרות העולם ולא זנח גם את הספרות בת-ימינו.

בגת



תחביבו, איסוף הבולים ארוך השנים, היה מלוווה בידע רציני בהיסטוריה וגיאוגרפיה.
סיבוך קשה במחלת הטיפוס, שם קץ לעיסוקו בספורט והגביל את תפקודו הפיזי.

ברגרל עם יצחק פניגר


ידידות עמוקה, רבת שנים, בין ברגרל, טושקה, תבדל לחיים ארוכים, לבין סוניה וביני יצרה קירבה רבה בינינו, מיום שנפגשנו בשנת 1933. רוב השנים עבדנו יחד: בבנין, בכריתת יערות, וב"גת".
הגורל התאכזר קשות למשפחת ברגשטיין והיא עמדה ועומדת בגבורה בגורלה.
האסונות לא פגעו במחוייבותם ונאמנותם לדרך החיים שבחרו לעצמם.

בן 80 הלך מאיתנו ברגרל. גדול הכאב ואין תמורה למשפחה ולנו הידידים.

יהיה זכרו ברוך.
מישה נטע

ברגרל ומישה נטע



לזכרו של יצחק ברגשטיין

ברגרל כפי שקראנו לו היה שייך לחבורת הוינאים שהצטיינו בהליכה משותפת משך עשרות שנים, ורק המלחמות והתהליך הביולוגי גרמו לפגיעות בחוסנה של חבורה זו.
בצעירותו היה הגדול ביננו, רחב-כתפיים. פעלתני. במסיבות נתן את חלקו וזאת על אף האסונות שפקדו את בני-משפחתו. באופיו התמזגו המסורת היהודית והתרבות האירופאית. הברכה המסורתית לחג בקבוץ היה המוניטין של ברגרל.
הוא יזם בועדת התרבות את ערב השירה ביידיש ומאוד שמח עם הצלחתו.

קו אופייני לכל אורך חייו היה האקטיביזם, ואיך הוא בא לביטוי?
בצעירותו הוא בא לקבוצה בהצעה להצטרף לחוג התאגרפות. היה ויכוח על הקו המיליתנטי אבל ברל לא ויתר.
באוירה של וינה האדומה השתתפנו כולנו בכל מיני פעילויות של החוגים הסוציאליסטים - תהלוכת ראשון במאי, חוגים רעיוניים ועוד. בו בזמן שהשתתפותנו הייתה בעיקר פסיבית, היה ברגרל אקטיבי. הוא הצטרף לארגון "השוצבונד" שהיה הזרוע הצבאית של המפלגה. רק עלייתו ארצה מנעה ממנו מלהשתתף באופן פעיל במרד שפרץ בוינה ובמלחמת ספרד.
עליתי ביחד עם ברגרל כעולים לא ליגליים במרץ 1932 (כמארגני המכביה הראשונה), מיד יצאנו לטיול של שבועיים בישראל וזאת הייתה לשנינו חוויה גדולה.

ברגרל נכנס לענף הבניין והתמיד הרבה שנים.
הוא היה מגוייס גם לפלמ״ח.

ברגרל הלך בדרך הישרה למטרה שהוא קבע לעצמו עוד בצעירותו וחי חיי מופת.
איבדנו חבר יקר. 

סמי כפרי



אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

העתקת קישור