כניסת חברים ותושבים

הלל ליפמן
תאריך לידה:
22/9/1919
תאריך פטירה:
22/3/1989
תאריך פטירה עברי:
ט"ו אדר תשמ"ט



אבא, BE HAPPY
כצפוי, היה חיוך נסוך על פניו הלבנים של אבא, כשהפשלתי מעליהן לרגע את הסדין בביה״ח. ובעצם, לא חיוך אלא צחוק.
צחוק שקפא. אחד הרופאים, שהיה אצל מיטתו כשעה לפני שניפטר, סיפר שהתלוצץ איתו.
ודאי לא החליפו בדיחות גסות. כאלה מעולם לא סיפר אבא, וכאלה לא הצחיקו אותו. ההומור של אבא היה ממין טוב יותר. מן הסוג, שעליו פרנסתם של קומדיאנטים.
גם אבא היה קומדיאנט. אילו רק העז ללכת אחרי נטיות ליבו ולטפח את כשרונותיו - אבל הוא מעולם לא העז - היה, מן הסתם, בדרן. בדרן טוב, שנון, קל תנועה, מסוגנן, מוזיקאלי. כיוון שהיה קומדיאנט, היה גם ילד. בספטמבר היו אמורים למלאות 70 לילד.

פורים השלישיה, צבי פלבר, הלל ליפמן, רולף דרייפוס 1952-54 צילם עמרם נבו



היו בו, באבא, רוך ורגישות ורוח שובבות שכל זאטוט שאבא נישבה בקסמו, וכמעט כולם שבו אותו, נישבה בקיסמם, ואיזה זאטוט לא נשבה.
פעם התלוננה סבתא אחת באזני אבא, שנכדה הפעוט עדיין לא מסוגל לבטא את שמה, אבל את השם הלל הוא כבר מבטא וממלמל בלא הרף. ואמא אחת סיפרה, שכשבנה משתולל, יש רק דרך אחת להרגיעו: יותר לא הולכים להלל והאיום פועל מיידית.
הקסם האישי של אבא, דומה, לא נעלם מעין-איש. אבל לא כל איש, אלא רק אנחנו והקרובים לו ממש, עמדנו על מידותיו הטובות האחרות. אבא היה אדם ישר, כן, אמיתי וחף מזיוף ותחבולה במידה לא שכיחה. כי כן, הוא תעב את הצביעות, את הסתגלנות, את החנופה ויותר מכל, את היהירות. הדל בפועלים השכירים ב"גרנות", הפשוטה בעובדות הניקיון, היו יקרים לליבו מכל מנהל ובעל יחוס ועל כך אהבתי והערכתי אותו במיוחד, עם כי, לעזאזל, לא אמרתי לו, כשם שעוד הרבה דברים לא אמרתי, שהרי איננו יודעים לומר וכשכבר יודעים, כלומר נכונים, אין מי שיאזין. 
שלשום, כשביקרנו אצלו, בין נים ללא נים, היתה רוחו של אבא, כתמיד, בדוחה עליו. טרם שנפרדנו אמר פתאם, כמעט שר "BE HAPPY" ונרדם. זה לא פשוט TO BE HAPPY בכלל, אבל בלי אבא הלל זה נראה כמעט בלתי אפשרי 
                                                                                   אבא ,BE HAPPY
                                                                                               ארנון

עם אברהם שניר


הכרתי את הלל משנת 1939 וביחד עברנו תלאות רבות רבות, החל בהפלגה לארץ באניה "פסיפיק" דרך ה" פטריה" שהות של 11 חודש במחנה המעצר בעתלית ועד שער הנגב, בפר-סאלד וגבעת חיים איחוד.
יחד עברנו את מלחמת השחרור ועל אף המצב הקשה ששרר אד תמיד ידע להתבדח ולבדר. היה אב למופת, בעל מסור וחבר טוב.

מימי והלל


הוא עבד במקומות רבים, ובכולם עבד במסירות ויעילות. מילא תפקידים בקבוץ לשביעות רצונם של כולם. לא היה מופע תרבותי ולא היתה הצגה שבהם לא השתתף - אהב להופיע בפני קהל ויחד עם רולף ועימי עברנו רגעים יפים של שובבות ועליצות בהכנתה הופעות, שכולם היו משופעות בהומור.
הוא היה ספורטאי, שיחק טניס וגם טניס שולחן בהתלהבות ובהנאה רבה.
לפני חמש שנים חלה, התאושש והמשיך לתפקד כהלכה. שבוע לפני מותו נכנס לבית חולים לניתוח עבר את הניתוח אך ליבו לא עמד בעומס.
הוא יחסר לנו מאד לאחר 56 שנה של יחד, בטוב וברע.
דווקא בפורים, שבמשך עשרות בשנים היווה נקודת שיא שיחדיו במשותף עלצנו.
קשה יהיה לנו לא לראותו יותר בינינו.
                                                                                         יהיה זכרך ברוך.
                                                                                         חברך צבי פלבר.





אורה הרמן עם הלל



אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

זכרונות אחרונים

מס' תגובות: 1

תמונה של אבא

אילנה | 4/1/2014

תודה גדולה לצצות הארכיון.מתרגשת ,נזכרת ,נעצבת ..

תאריך לידתו של אבא 22.9...
תודה.

העתקת קישור