כניסת חברים ותושבים

שלמה בר-און וינאפל
תאריך לידה:
18/3/1940
תאריך פטירה:
8/6/1997
תאריך פטירה עברי:
ג' סיון תשנ"ז



שלמה!
איכשהו הדברים לא מסתדרים לי. זה בערך המקום בו היינו פגשים בערב, אתה על מגרש הטניס עם רובי וגדי, ואני על הכביש, בהליכה מלווה בצעקה ״ידידותית״ שלך: פמחווי טאבא ריש. בכלל יש עוד דברים שלא מסתדרים ומתאימים...איכשהו זה לא היה אף פעם כזה רשמי- שלמה בר-און, תמיד זה היה: ״גולדי״, זכר לפלומה הזהובה שהיתה פעם על ראשך. אבל בעיקר זה היה ווינאפל מתגלגל כזה על הלשון כמו אותו יין תפוחים צלול ובהיר שחתך מפגשים שלי אתך במהלך השנים, כמו קצת קצת ביחד בקואופרטיב ״עמק חפר״, שאז כל אחד רצה שהאוטו שלו יהיה רווחי בסוף החודש... ולכן ״הרביץ״ עוד הובלה או עוד נגלה...
או השנתיים שבילינו באוניברסיטת חיפה- פגישות חטופות במנזה, ונמנומים זה לצד זה באוטובוס 921, המיטלטל בין חיפה לכפר־הרא״ה. הדומינו - שעות על שעות עד דמדומי בוקר עם נחום ודוד, והכדורעף – מול הנחתות מצידה של הרשת ידעת להתעופף למרות שלא היית ״ענק״ בגובה –לחסום ולצעוק צעקת מנצח־ אני פה!! טניס... וברידג׳, עוד אהבה שגילית בשנים האחרונות .באיזו התלהבות היית מספר לי על ניצחונות ועל פרטנרים מוצלחים שלך ...ובכל פעם שהיית חולף באופניך מולי הייתי שואל בצחוק: לגת? ואתה היית משיב – לי בריג׳. לא דקדקת בלשון, או אולי באמת כך ראית- לי - בריג'. כמה התלבטת לפני שנכנסת ל״אגד״. ואני יודע רק קצת מלבטים אלה. התייעצת התלבטת ולבסוף החלטת- ללכת על זה. כמה גאווה הסתתרה מאחורי החיוך ה״משולש״ שלך כשסיפרת לי שהתקבלת... ביום שישי חלפת על פני כרגיל, דוהר על האופניים. עמדתי עם דוד ועוד זרקתי לך־ היי, אל תרוץ. ידעתי שאתה מחייך־ ומפטיר לעברנו־ זה בסדר... לא גולדי,זה לא בסדר, ומאומה לא יהיה כמו שהיה. ורק אתה כאן, קרוב לבית, ולמגרש הטניס שכה אהבת, כאילו עוד קורא: אני פה!!
 אורי אסטליין

עם ליביה


שלמה עם אריאלה ודינה בפורים 1968





אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

העתקת קישור