כניסת חברים ותושבים

מרדכי שקדי
תאריך לידה:
9/3/1916
תאריך פטירה:
23/4/2000
תאריך פטירה עברי:
י"ח ניסן תש"ס

מרדכי ופרידל שקדי



מרדכי שקדי

 

אבא שלי.

חשוק שפתיים שוויתור אין בהן , גדולות כקטנות .

בדקדקנות דאגת לעניינים שיסתדרו, מתכנן בקפידה עד הפרט האחרון .

לעולם שמרת על ראיית חיים אופטימית, ידיים לא הרמת, לא ויתרת במאום, דבר לא היה בו כדי להסיטך ממטרתך, בנחישות תמיד ובחתירה עקשנית, ללא תלונה או אנחה.

ואני תוהה, האם צור אתה או חלמיש?

כסלע איתן עמדת. לא משברי ים, גם לא איתני טבע אחרים לא יכלו לך .

את כל שחלמת, מימשת בחייך. וכל אשר עשית, צלחה דרכך .

בתפקידך האחרון, המשמרת על אמא, ממנה לא משת ועינך צופיה אותה תמיד.

חוזקך והחוסן שבך הקרינו על סביבתך .

אני רוצה להאמין כי ימשיכו להאציל עלינו גם אחרי לכתך .

ניצת אביב רעננה תכסה רגביך .

                                                                                                                         הגר גילה

 



אבא יקר,

כבר שנים אני מהלכת בדרכים שונות מדרכיך, אך דומה שהילכנו באותם שבילים, שבילי ארץ ישראל הטובה והישנה, של פעם.

הדרכים הללו מתקצרות והנופים נעלמים תחת מכבשי הבטון והמלט.

אתה הוא זה שחצץ ביני לבין העולם ההולך ומשתנה. אבל גם אתה, גם חבריך לעשייה כבר אינם. הדור שבנה את הארץ הזו הוא גם הדור שרואה אותה כלה, אל הנפלאות הווירטואליות של המאה הנוכחית.

דור החלוצים הולך ונעלם, ואנחנו, אנה אנו באים ?

                                                                                                                              דגנית פלס

 

לאבי

שהחליט איך לחיות

וידע איך למות

שוב ושוב, הפכתי בדפי חייך,

סחור סחור לבקש אחר המילים, שיקפלו ימיך אלי חלד.

מה אדם יכול לבקש לו, בחייו?

שיהי מלאים,

שיעשה את אשר בחר לעשותו, ויצלח בידו,

שיחזק ויגבור על בדידותו - בנותיו ונכדיו שתולים אצל שולחנו,

ומוות לא יירא.

זקוף קומה הילך אבי כל ימיו ,

וזקוף קומה, צעד אלי מותו .

                                                        זיוה שקדי - רום

 


 

בקיבוץ הזה חי סבא.

פה השכים יום-יום לעמלו, פורט חלומותיו למעשים.

איש הגשמה ומימוש היה סבא, ואיש עקרונות.

נאה דורש ונאה מקיים.

איש חזק וגאה, עקשן הדבק בדרכו.

מסור לקיבוצו, מסור לפרנסתו, מסור למשפחתו, מסור לעקרונותיו.

פדאנט מארץ היקים, עקשן כפרד.

מעשי וריאלי בנה ארמונותיו, עד אחרון הפרטים.

מוכן להגיש לנו עזרה. כמו להוסיף נדבך לחוסנו הכלכלי של הקיבוץ.

כשרונותיו ובקיאותו רבת התחומים, תומכים בו בכל אשר יפנה.

שדות המתימטיקה, שוק ההון, השפה העברית, ורזי המוזיקה, פרושים לפניו כספר פתוח.

כזה היה סבא, עד שעתו האחרונה.

                                                                                          אייר רום


מרדכי נולד בהיילברון, עטופת הירק, בשנת 1916

בן שני לשמעון ואדלה מנדלאוב, שעשו דרך ארוכה מגליציה שבפולין לארץ ההבטחות גרמניה. אחר כך נולד יצחק, החי עד היום בקיבוץ, ומאוחר יותר סילביה הקטנה, שנספתה עם ההורים במלחמה הנוראה ההיא.

המשפחה התבססה יפה עם שלוש חנויות הנעליים שלה, כשמרכוס-מרדכי עושה צעדיו בבית הספר, בולט בנטיותיו הריאליות ובכשרונו המוזיקלי, אותם ישא כל ימיו.

עם עליית הנאצים הוא יוצא להכשרה ועולה ארצה, לבנות ביתו עם רות, בגבעת־ חיים.

בשבר הגדול נודד עם פרידל לאיחוד.

במהלך עשר השנים הבאות, יוביל ה״טריאומווירט״ - יוסף הורוביץ, הנס פיינברג ומרדכי שקדי - את הקיבוץ, ממחסור ועוני לשיגשוג ועצמאות כלכלית. בצד ה מתח ומצוקות היום יום המכבידות, נרקמת חברות תמיד בין השלושה... ואהבתו הישנה לאלזה, המסוגלת, רק היא, להדיחו מדרך הישר לחפצי-בה, עם הג׳יפ היחיד של הקיבוץ.

ואחר כך העבודה באיחוד, וסגנות המועצה, וראשותה, והקמת מפעל הניקוז האזורי עוד לפני שחלמו שייגמרו לנו המים בכינרת. היחסים שעשה למועצה עם גרמניה, וחברתו הטובה וולטרוד. מפעל המוזיקה שמשך בקיבוץ 18 שנה, והצלחתו הבטוחה בביטוח. טיפוח נכדיו, ודבקותו באשתו החולה כל כך... כל הימים כולם.

ראוי היה למות נשיקה, ואכן זכה לו.

 


רגעיו האחרונים של מרדכי


לא היה זה סוד שמרדכי טיפל בכל ליבו בפרידל, אשתו

קשוב ודרוך היה סועד אותה במעודו, פוקד את נווה־נועם פעמים אחדות בכל יום.

אתמול אחר הצהרים, מששב מנסיעת קניות עם נכדתו ענהלי, מיהר אלינו כדרכו,

להכין לה תה, ולהגיש לפיה קוביית שוקולד.

וכך כרע אלי מותו. מות צדיקים.

                                                                                 נווה - נועם

 


מרדכי שקדי עם הנכדה מורן



אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

העתקת קישור