כניסת חברים ותושבים

ישי אשד
תאריך לידה:
24/3/1975
תאריך פטירה:
9/2/2004
תאריך פטירה עברי:
י"ז שבט תשס"ד

12.2.04
משפחה קטנה 
בוצי ברות

עכשיו הוא נח
הילד המתוק,
עכשיו הוא נח
אומרת אמא שלו
ואבא שלו שותק
עיניים טרופות שינה.

ורק אח שלו
מיותם מזכרונות
הילדות הצמודים
ממלא ימות שלמות
במלח סמיך
מבין לפני כולם
אח שלי לא
יבוא בערב
להגיד.


ישי
חיוך עדין
תום ילדי
ועומק אין סופי
כך אתה בשבילי ישי, כמו הנסיך הקטן.
כל כך מחויב לחיפוש הפנימי, לאמת שלך, לאוטנטיות.
לא נתת לעצמך שום הנחות בדרך. גם כאשר הרגשת עצמך מהלך בצמרת עץ גבוה בין
ענפיו הדקים, המאיימים להישבר.
מחובר לטבע שלעיתים הרגיע אותך בחוקיו היציבים והברורים.
מתבונן בסובבים אותך ונוקט את עמדתם, מבין ומתפייס.
מטפל בילדים ברגישות המיוחדת שלך.
ולא מרפה מהחיפוש המדויק שלא מרפה ממך.
הייתה לי הזכות ללוות אותך במסע העשיר שלך כברת דרך קצרה.
וכל כך כל כך עצוב לי שכך הוא הסתיים.
רותי גרינבאום


ישי הערצתי אותך.
ושנים אחרי שהכרנו, עוד דיברתי עליך ועל הדברים שלמדתי ממך וששינו את חיי בהרבה יותר ממובן אחד.
היית צעיר ממני בארבע שנים בערך ואני זוכרת שהייתי מסתכלת עליך ומשתאה לנוכח הבגרות שלך התובנות שהיו לך, והבטחון שנטעת בי בהרבה מאד רבדים,
הייתה לך יכולת מדהימה להביט מסביב ולראות הכל מאותה נקודת מבט, שלקח לי זמן רב להגיע אליה, ואצלך - כבר בגיל 19, היא הייתה.
המבט המכיל עולם ומלואו טבוע בי ונשאר שם כל השנים האלה.
לפני ארבע שנים בערך התקשרת אלי כי רצית להתייעץ בעניין לימודי עבודה סוציאלית, ואני שמחתי מאד לשמוע שזה הכיוון שלך, כי ידעתי שמי שיפגוש אותך ויקרה בדרכך – יקבל ממך כל כך הרבה
שהמפגש איתך בלבד יתן לו כח להמשיך. וצדקתי.
כי לפני שנה בדיוק, ראיתי אותך בגבעת חיים בדרך למועדוניות . מסביבך היו ילדים שהסתכלו עליך בהערצה, הכל כך מוכרת לי. הם דיברו והתייחסו אליך כאילו היית האבא שלהם והאח שלהם והחבר שלהם- הכל בעטיפה אחת מדהימה.
ושאלתי אותך מה קורה איתך ואמרת ש"התחתנת ויש לך ילד". עם חיוך ממזרי שלא ידעתי לפרש אותו עד ה"סת—ם" שעקב אחריו... וצחקקנו על זה ודיברנו על לימודים ואמרת שאתה רוצה ללמוד, אבל לא סגור על מה.
ואז האוטובוס הגיע ועלית עליו וזהו.
וזו הפעם האחרונה שראיתי אותך למרות שמידי פעם, כשעברתי ליד מגורי החיילים בקיבוץ, עברת לי בראש. ומידי פעם שאלתי את עמליה מה קורה איתך וקיבלתי עדכון אבל אתה לא ידעת ואני לא אדע לעולם שבאמת התחתנת ושהלכת ללמוד, ובמה בחרת וכמה ילדים היו לך וזו תחושת החמצה שאי אפשר לתאר.
והיום עוברים לי בראש המון שברי זכרונות ממך - מהטיול לאירופה עם אבא שלך, שחיכית לו בציפיה כל כך והחוויות כשחזרת האופן בו דיברת על אחיך, ועיניך נמלאו אור ויראת כבוד, על איך נעזרת באמא שלך פעמים כה רבות, זכרונותיך משנת השירות שלך והאהבה שלך לבני אדם.
אני זוכרת את העבודה שלנו בחדר האוכל, שבימים מסויימים לקחת ברצינות ובימים אחרים- זריקת גלידה וצחוקים גדולים היו מנת חלקי איתך.
והשלם הזה שיצגת בעיני – היה כל כך שלם כל כך מורכב כל כך פשוט וכל כך חכם, שבעיני הייתי אחד האנשים הכי שלמים שפגשתי בחיי היית לי נקודה של אור ומורה וחבר למשך זמן קצר אבל בעצם לכל החיים.
אני לוקחת אותך בליבי כבר עשר שנים ואני אקח אותך בזיכרונותיי ובנפשי לנצח.
 
 ישי יקר - בהערכה עצומה בדמעות ובכאב -
עינת ויונטה 10.2.2004 














אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

זכרונות אחרונים

מס' תגובות: 4

געגוע

יגל אשד | 15/2/2017

תודה על שיתוף הזיכרון

מרגש עד דמעות...

13 שנים לפטירתו

עומרי הלה | 9/2/2017

בדיוק היום לפני 13 שנים נהרג ישי אשד בתאונת דרכים קשה בשרון סמוך לקיבוץ מגל. יהי, זכרו, שמור עימנו לעולמי עד.

רק תגובנט קלה

יובל נקר | 25/11/2016

מעניין... כי למה,

נדמה לי, שאי-פעם, בתור ילד,
ראיתי - - ואולי כי אינני זוכר,

אהבתי, כתמיד, את שבוצי כתבה וגם סיפורם של אחיו, יגל ומדריכתו לנעורים...
ודומני, כי, דואג אני להם - על כחפי ;
יהודית איננה, יורם חולה ויגאל היחיד מבין כל-המשפחה הנושא בעול "אות החיים"...
ודומני, כי יגל אחיו דומה לו 2 טיפות טל...
יהא זכרו ברוך - - עולמי עלמיא
יובל נקר...
כ"ד מרחשוון תשע"ז...

מתגעגע

נס | 18/3/2015

לא הכרתי אותך אבל ראיתי שאין שום תגובה או מכתב פה. אז אני כותב מבלי להכיר אותך שאני מתגעגע ואתה חסר פה בעולם :-)

העתקת קישור