אלינור אפל
קורות
חיים אלינור אפל – מרץ 2020
נולדתי
בדרום אפריקה בנובמבר 1936 ביוהנסבורג.
גדלתי
בבית עם אמא ואחות בשכונת עוני.
אבי
היה בעיר דרבן במשך שנה שלמה והגיע ליוהנסבורג כשהייתי כבר בת 3 חודשים.
אימי
חסכה כסף לאט לאט עד שהיה מספיק כדי לעבור משכונת העוני למקום טוב יותר, נכנסנו
לדירה מרווחת בגודל של חדר אחד מטבח ושירותים וכך עברו עלי שנות ילדותי.
כשהייתי
נערה, הלכתי אחרי הלימודים לחוגי ספורט מטעם בית הספר. הייתי ספורטאית מצטיינת,
ראש קבוצה בשחייה, בקפיצות למים, כדורסל, בייסבול וטניס. למדתי בבית ספר רק עם
בנות.
בגיל
16, בקולג' למדתי קצרנות והנה"ח ובמקצוע זה עבדתי עד שהפכתי לאמא. מאד רציתי
ללמוד אחיות אבל בדרום אפריקה לא היה נהוג לתת לבנות יהודיות לעבוד במקצוע הזה.
כשהייתי
בת 17 פגשתי את ראובן-ריימונד אפל ומיד התאהבנו. חודש אחרי שהכרנו והיינו חברים
הודענו להורים שאנחנו מתחתנים. חלפו 6 חודשים ונישאנו. הייתי בת 18.
ביחד
הקמנו את משפחתנו המיוחדת. גבי ותניה נולדו בדרום אפריקה, עלינו לישראל באפריל
1962 כשאני בהריון עם יונה והיא נולדה בגלעד ביום האחרון של האולפן. במשך השנים
נולדו איילת, דלית ושי. תמיד היו לנו ילדי חוץ מאומצים וגם מתנדבים. לין בת אחותי
הגיעה מדרא"פ והצטרפה למשפחה והיינו חמולה ענקית.
עברנו לגבעת חיים בספטמבר 1989 עם זכויות החברות מגלעד ומצאנו כאן חברה מחבקת ואוהבת. זכינו לגדל את, ילדנו 16 נכדים מדהימים ונכדן אחד בגלעד ובהמשך התברכנו ב 5 נינים.
הרגשתי
תמיד שאני עשירה עם הילדים הנכדים והנינים.
.jpg "אפל")
אמא אהובה שלנו,
לפני שלוש שנים, ליום ההולדת ה-80 שלך, חיפשנו בוויקיפדיה את
פירוש המילה – אמא.
"הורה ביולוגי או סוציולוגי ממין נקבה. דהיינו, מי
שמהביצית שלה, אחרי הפרייה – התפתח צאצא. מי שילדה צאצא או מי שאימצה צאצא שכבר בא
לעולם ותפקדה כהורה במהלך גידולו".
ואת היית אמא לכולנו. לילדייך הביולוגיים ולכל עשרות ילדייך
המאומצים מכל רחבי תבל.
בזכותך למדנו לדעת שאמא זו מילה בעלת משמעות הרבה יותך
גדולה. משמעות מיוחדת. משמעות שונה.
אמא – זו מילה שכוללת בתוכה אהבה, רצון, כוח, חוזק, אושר,
שמחה, חמלה, נתינה, ביטחון, רכות, סבלנות, סובלנות, סלחנות, תמיכה, יד מלטפת, אוזן
קשבת, מסירות ודאגה אין קץ.
ושוב אנחנו מוצאים את עצמינו חושבים – האם זה אפשרי בכלל
להכניס לדפים קטנים את כל האהבה שיש לנו אליך בכמה משפטים? הרי יש לנו כל כך הרבה
זיכרונות טובים ומרוממים ממך.
ולכן החלטנו שלא לחשוב שזה דף. החלטנו לדמיין שזה הלב שלך,
אמא, ואז נוכל למלא אותו בכל האהבה שלנו, כי כולנו יודעים כמה גדול היה הלב שלך
ותמיד היה בו מקום להכיל עוד.
הלב שלך היה כמו קירות הבית שהיה לנו בגלעד. כשהיינו ילדים,
תמיד אמרת שקירות הבית עשויים מגומי – תמיד התרחבו ויצרו מקום לעוד אנשים להיכנס
בתוכם. כך היה גם ליבך – תמיד מצאת בתוכו
מקום לעוד אנשים שנגעת בהם ושינית את חייהם.
תמיד היית אוהבת ונאהבת על ידי כל מי שהייתה לו הזכות להכיר
אותך.
תמיד נהגת בחן ובחסד עם כל באי ביתך.
לנו הייתה הזכות הגדולה להיות ילדייך, נכדייך ונינייך.
כולנו רוצים להודות לך על מי ועל מה שהיית עבורנו. על הדרך
שהארת לנו והובלת אותנו ועל כל הדברים הקטנים כגדולים שהורשת לנו: על הטעמים
והריחות מבישולייך שנמצאים בכל מטבח בביתנו שלנו. על למידות קטנות שלימדת אותנו,
כמו לתפור, לרקום ולסרוג ועל הלמידות הגדולות שלימדת אותנו: דרך ארץ מה היא. לימדת
אותנו להיות אנשים טובים וסלחניים לסביבתנו.
השכלת להוציא מאיתנו את כל הטוב שהיה בך. כל אחד ואחת מאיתנו
על פי דרכו.
תודה על פתיחות הלב שלך ושל אבא. תמיד היינו יכולים לבוא
אליכם, לספר ולהתייעץ בלי לחשוב פעמיים, ללא ביקורתיות ושיפוטיות, אפילו באמצע
הלילה, אם הרגשנו צורך בכך.
תמיד הייתם בשבילנו.
תודה על שפע של חוויות לאורך השנים, בהן צחקנו ביחד עד
דמעות, שהיום הפכו לדמעות של כאב ופרידה.
היית אמא באמת יוצאת דופן וסבתא לילדינו שדאגו כל הזמן להיות
לצידך בימים שמחים וגם בימים הפחות טובים שעברנו ביחד.
את הובלת את השבט הגדול שלנו, שעדיין ממשיך לגדול, עד כאן.
היית לכולנו כתף ומשענת. ומכאן אנחנו מבטיחים להמשיך יחד באותה הדרך – מאוחדים
ואוהבים.
מבטיחים לך שנשמור האחד על השני תמיד.
היום הנשמה שלך יוצאת למסע חדש, זהו המסע לו חיכית כבר חמש
שנים, מאז שאבא הלך לעולמו, ואנחנו יודעים שאבא וסבתא וגארט וכל האהובים שלך ושלנו
למעלה, קיבלו אותך בזרועות פתוחות ומוכנים ללוות אותך במסע זה.
בכאב גדול, מהול בשמחה, שעכשיו את מתאחדת עם אבא, אנחנו
נפרדים מגופך הגשמי ויודעים שנשמתך תמיד תהיה איתנו בכל אשר נלך. תמיד היית ותמיד
תהיי חלק מליבנו.
לפני 83 שנים הגעת לעולם – מלאך בין אנשים על פני האדמה.
היום הפכת להיות מלאך בין מלאכי שמיים.
אנחנו נשוב וניפגש כשתבואי לבקר אותנו בחלומותינו.
נוחי על משכבך בשלום, בשקט ובשלווה.
היי שלום אמא אהובה.
ובהזדמנות זו, אנו מבקשים להודות לקהילת גבעת חיים איחוד על
שפתחתם ביתכם וליבכם עבור הורינו ועל כל שעשיתם ונתתם למענם לאורך השנים.
כמו כן, תודה גדולה לצוות המלא ב"נווה נועם" שטיפל
בשני הורינו במסירות ואהבה.
זה כל כך קשה וכואב.
זו תקופה מאוד לא טובה, אצלי לפחות.
אני בקרוב אהיה שנה בצבא ולא משנה מה קורה שם, הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה אם אני אספיק לחזור הביתה בזמן ולראות אותך שוב.
חשבתי שכן. עמוק בפנים, ידעתי שלא.
כי כשכן ראיתי אותך רק לפני כמה ימים, ישנה במיטה וסובלת מכאבים, ידעתי שזה כל כך קרוב. וכאב. כאב לי הלב וכאב לי הגוף לחשוב על זה.
ולחשוב שרק לפני חודש או פחות כשבאתי אליך היית עוד בסלון ואכלת- ביס לכל ילד או ילדה וביס לכל נכד או נכדה.
צחקת, חייכת, דיברת.
היית מלאת חיים.
השיחה האחרונה שלנו הייתה כשחזרתי הביתה ואמרתי לך
"I'll see you soon".
ואת השבת:
"And if not, god bless you".
עכשיו, כשאת וסבא מאוחדים, הברכה היחידה שאני צריכה זה לדעת שאתם לידי, שומרים עלינו.
עד הרגע האחרון את היית כל כך מצחיקה, יפה, דואגת, חייכנית, מלאך.
היית ונשארת מלאך.
ואל תדאגי לנו, השארת שבט כל כך מפואר, גדול, אוהב- באש ובמים.
לא כואב לך יותר, את לא סובלת יותר, את לא חולה יותר.
את יכולה לחזור לרקוד עכשיו.
את יכולה שוב לחזור להשתולל על האופניים בגבעות בדיוק כמו שעשית כשהיית ילדה.
אני מקווה שאולי עכשיו גם את וגם סבא תבואו לבקר אותי בחלומות, אני מחכה.
וגם אם לא, זה בסדר. יש לכם הרבה להשלים.
אנחנו חזקים, אוהבים וגאים.
עם משפחה שכזאת, את לא צריכה לדאוג לעולם שנהיה לבד.
כולנו נחזיק ידיים, והלב יהיה על הערכים ששמת בנו, שרוממת אותנו בהם.
ואנחנו הנכדים, נשמור על הילדים שלך.
והילדים שלך, ישמרו עלינו, הנכדים.
את יכולה לנוח עכשיו בשקט, ולא לדאוג.
GOD BLESSED AND BLESSING.
הילה, נכדתה של אלינור
ההספד של שי לסבתא מומי – אלינור
כמה ימים עברו מאז שעזבת אותנו ויצאת למסעך החדש.
יש כל כך הרבה שאפשר לומר ומאוד קשה למצוא את
המילים הנכונות,
יחד עם אבא יצרתם לכם יצירה מדהימה:
גבי –
מלאך משמים שבא לשמור עלינו.
תניה –
מתן ה'.
יונה –
בהרגשת שלום.
איילת –
בתחילת השחר של כל יום.
דלית -
במשיכת מים לריענון.
שי –
מתנה של יום חדש.
את ואבא יצרתם את עולמכם...
לאחד העמים הראשונים בצפון אמריקה יש אמרה:
כשאדם נולד הוא בוכה והעולם צוחק, יש עליו לחיות
את חייו שכאשר הוא ימות הוא יצחק והעולם יבכה.
עד עכשיו הבנתי את האמרה הזו בדרך אחת, ואילו
עכשיו כשהבנתי שאנחנו יחד עם בני ובנות זוגנו יחד עם ילדינו ונכדינו, למרות שתמיד
אמרת לי לא לבכות היום, רק מחר.
אנחנו –
עולמכם שיצרתם בוכים היום כתגובה לאיך שחיית את חייך.
את, יחד עם אבא השארתם חור גדול מאוד בחיינו.
אבל עם ההבנה מהי אהבה בלי תנאים – מה שלימדתם
אותנו אני יודע שהקשר של כל אחד ואחת בשבט הנרחב, אנחנו יצרנו רשת סבוכה שפשוט
מאוד מסתירה את החור הזה, אבל גם רשתות יכולות להיקרע לפעמים ופה את הראית לנו את
יכולתך בתיקון. פשוט מאוד צריך לתפור מחדש ואם התפר לא תופס, אז לשים טלאי, והטלאי
הזה תמיד יזכיר לנו מהי האפשרות האחרת – קרעים.
אני יודע שרשת האהבה שהתפתחה וטפחה עם השנים,
תעבור אתגרים שונים אבל עם השורשים שאת ואבא השרשתם בנו ואני רואה אותם מרחוק,
מושרשים באחיינים והאחייניות שלי ומקרוב בבנים שלי.
אני יודע שרשת האהבה בינינו תמיד תשרוד ותמיד
תהיה.
אמא :
ילדה -
מתוקה
נערה – חתיכה
אישה – נפלאה
אמא – מדהימה
סבתא – אחת בעולם
רב סבתא – מעולם אחר.
I miss you, you always
be in me.
Love
Shaye
My Safta
The last time
I hugged you was a year ago, march 7. We both cried, gave a long brave hug,
somewhat worried it was our last one. We both hoped it won't be, but definitely
thought it might be. I
can still feel it in my hands, I guess I'll always will.
As time moved
on, and nearly a year has passed, I started to be more and more confident we
will meet again. We are coming to visit in the summer, I planned you will be
the first one I will come to say hello to.
I could see
how you put "witch green" nail polish on Eitan's nails, how my little
Tzur is making a mess in your room, and doing "round and round the garden
like a teddy bear" on your face- he is doing it beautifully.
I could see
how Oz is helping you with your puzzles, and how you and I play some cards.
But all this
doesn’t matter now. What matters now is that you find Saba and Lina quickly,
and that you feel all right, and whole again.
My Safta,
having you around always made me feel like I was still a child who happen to
have her own children.
I was your
child, now it is time for me to grow up.
Thank you for
everything you taught me, and I thank God for the chance I got being next to
you, so close. I know It sounds like you a little bit.
My Safta,
I promise to
cry just a little, as you said.
I promise to
always remember you love me, as you said.
I promise not
to pick up things from the floor
I promise not
to lick the knife in front of the children
I promise to
hug them for you all the time.
I promise to continue
and enjoy almost every minute of my life, to enjoy the nature with the kids who
are growing so fast and to take care of them, also for you.
Please give Saba
a hug from me, tell him I miss him very much, take care of each other, and
dance a little bit to the sound of frank Sinatra.
My beautiful
beautiful Safta, I love you all the way to the moon and back, and hoping to
meet you again, in another lifetime.
I am now saying goodbye, smiling inside.
Weeeeeee
Sharoni.
עד פה
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!