תומר בן אור
- טז אדר תשעה
01/08/1972 - 07/03/2015
תומר,
ברגע שאדם בגוף נולד, מתחיל טרנספר
לחיים חופשיים בלב איזה מקום יפה, אחר.
הגוף מתחיל להתכלות מרגע שיוצא לאוויר,
אבל האדם גדל ופורח במקום ביניים, בהיר.
(נגיד כמו "מחוץ לעיר").
ואתה יודע,
המקום למתים הוא בכלל לא בבית קברות.
שם יש בעיקר דומם. שיש, ועציצים, ועצמות.
זהו,
שהמקום למתים חי ונושם בינינו, בתוך הלב,
שם אף-פעם לא מתים, נכון תומר? גם אתה חושב?
ותומר,
הכי אני חושבת, זה כשנדע ממש לאהוב,
ככה, בפשטות,
בלי ביקורת או ציניות,
עם הרבה שמחה ובכל הרצינות,
אז אף אחד כבר לא יפחד משום שטות.
אפילו לא למות.
נגה
תומר בן אור,
בן דודי האהוב, נולד ב-1.8.1972. בן לתמי ולחנוך ז"ל. אח לשחר, אסי ונוגה.
נפטר בחטף שלשום כשהוא בן ארבעים ושתיים וחצי. בלבד.
לפעמים צידוק הדין קשה כשאול.
ואכן, אנו אומרים בתפילותינו "ה' נתן וה' לקח. יהי שם השם מבורך".
וחלילה שאיננו נסוגים בנו מזאת גם היום, אך הדבר קשה ונורא לנו מאוד, מכיוון שהלב כה מלא בעצב עז ורגשותינו פורצים ועולים על גדותיהם.
אנסה, בכל אופן, לדבר ולומר דברים ענייניים לזכרו של תומר.
לא היה חמוד, אהוב ויקר לנו מתומר.
קודם כל הוא היה הכי חכם מכל הבני-דודים של בן אור. בהרבה יותר חכם.
אמנם בהתחלה חשבנו שאסי הכי חכם אבל אחר כך התברר שזה תומר.
מהנדס מחשבים שסיים את חוק לימודיו בתיכון בכיתה י'.
אם יש דבר שתומר היה יותר מחכם זה שהוא היה צנוע. צנוע ועניו מאין כמוהו, וכך הוא גם התהלך בינינו.
ניגשתי בבוקר לארכיון.
תולדותיו של תומר בתיק הקרטון הדק מספרים סיפורים משמחים את הלב.
המורה לאקורדיון שכותב כשתומר היה בכיתה ו': "תלמיד נפלא, מוכשר מאוד..". 'ויוולדי' הוא ניגן בקונצרט סוף השנה, והאהבה למוזיקה קלאסית מלווה אותו מאז.
הנער בן ה-18, תומר בן אור, כבר אז היתה בו שלמות פנימית שהביאה אותו לומר: "כשאתה רוצה חברה אתה פשוט יוצא ומיד נמצא עם אנשים, וכשאתה לא רוצה, אתה הולך ועושה משהו אחר. זה מאוד מתאים לי".
כשסיים את "חוק לימודיו" בתיכון הלך לעבוד ברפת.
בצבא שירת בשריון וכשהשתחרר הלך ללמוד באוניברסיטה העברית מכינה למדעי הטבע, ואחר כך לימודי מחשבים ובדרך מלגת הצטיינות כתלמיד.
תומר בן אור ואסף מירון
כמה שלא ניסיתי, לא הצלחתי לגלות יותר מידי חומר על קורותיו של תומר כאיש מחשבים ואחרים יספרו על כך בהמשך.
לתומר היה חוש הומור בלתי רגיל, ותמיד בגדר של "אנדרסטייטמנט".
אפשר היה לסמוך עליו שיהיה היכן שזקוקים לו, ויעשה המוטל עליו באופן המעורר השתאות ואהבה.
לפני ארבע או חמש שנים פגש את אמיליה ומאז הם יחד.
לפני כשלוש שנים חזר לגבעת חיים ובנה ביתו בשכונה החדשה, חבר גבעת חיים לכל דבר.
החיים מבחינת תומר היו רק בתחילתם, ועוד כל כך הרבה תוכניות התכוון להגשים.
איננו יודעים מדוע אנו באים לעולם זה, ומדוע אנו יוצאים ממנו ובפרט בגיל כה צעיר וכה בחטף.
אין זאת כי את השיעור שבא תומר ללמד אותנו בלכתו ברגליים יחפות (בדרך כלל) על פני האדמה הזו אנו מצופים כעת להבין ולדעת.
שיעור של נועם הליכות, בצניעות ובאהבה עם הבריות, עם כל אדם.
לכתך לשלום תומר אהובנו.
צפריר
על תומר
בחדר של תומר בנעורים היה פוסטר של להקת הקיור - איש זקן בשחור לבן, מביט מקרוב למצלמה.
איש זקן בין נערים צעירים, קצת כמו תומר – חכם וטוב מדי בשביל הסביבה שלו, מסתכל מבחוץ ברגישות ותבונה אינסופיים. מסתורי, מדבר מעט ואומר הרבה.
אני מניח שלא היה קל להיות תומר, ללכת בעולם קשה כל כך , חשוף כל כך – אז תומר מסתתר – מאחרי סיגריה, מאחרי שתיקה, מאחרי עבודה קשה, ולפעמים מאחרי בדיחה צינית – אומר, אל תקחו את זה ברצינות כל כך, זה רק החיים.
מעט אנשים הכירו את תומר, מעבר למעגל המשפחה והחברים מהילדות – רק מי שזכה לעבוד איתו קיבל הזדמנות יוצאת דופן להיכרות, שבמקרים רבים נשמכה לעוד שנים ארוכות.
לעבוד עם תומר, זו זכות כפולה – בשעות העבודה, מחשבה חדה כברק, וסבלנות אינסופית. שילוב של מעשיות עם יכולות אנליטיות מופלאות. ולא פחות חשוב, בשעות ההפסקה, הזדמנות לדבר על ספר, על חדשות – ולקבל הצצה לעולם של תומר, אפל ומורבידי אולי אבל תמיד הומאני ולעיתים קרובות גם מלא הומור.
זהו, תומר לא צריך לדאוג יותר - לא למטוסים נופלים ונעלמים, לא לתמי ולא לאמליה שאהב כל כך, לא לסבל של אנשים, קרובים ורחוקים, ולא לבעלי חיים.
כיוון שתומר דאג כל כך, הדבר האחרון שתומר רצה היה שמישהו ידאג לו, יהיה עצוב בגללו. להיות זקן בגוף, להיות חולה – זה לא בשביל תומר. קו החיים שלו קפוא עכשיו בזמן, עם רגעי האור המרובים כל כך שהיו בהם.
יואב מורג
על תומר,
לא פשוט לדבר על תומר בנסיבות האלו, וזאת למרות שיצא לי לדבר על תומר בהרבה מאוד נסיבות שונות.
את תומר פגשתי לפני 15 שנה. אחי עודד, שאז היה ראש צוות STORAGE בקשיא, ראיין אותו ומאוד התרשם. תומר הצטרף לקשיא ומהיום הראשון הוא הוכיח את עצמו בתור הכוכב השקט שכולנו מכירים. הצוות התמודד עם בעיות טכנולוגיות מאוד קשות בתחומים שאף אחד בחברה, וגם לא הרבה אנשים מחוץ לחברה, הכיר. תומר ידע לקחת נושא כזה, לצלול לתוכו, ודברים שהיו אמורים לקחת חודשים רבים, לפעמים היו נפתרים תוך שבועות או ימים.
עם זה, כשחושבים על תומר, זאת לא התכונה הכי מרשימה. עבדתי בעבר עם עוד כוכבי על, והתכונה המשותפת להרבה מהאנשים ברמה הזאת היא שהם מפתחים תכונות של כוכבי על. דברים שקשורים בהתנהגות, ביחס לסביבה, בהתייחסות לאנשים שהם לא באותה רמה, שזה רוב האנשים, ועוד דברים. תומר היה חף לגמרי מההתנהגות הזאת. הוא היה יכול לשבת ולהסביר למתכנת משהו במשך שעות, בלי פעם אחת להתעצבן שמה שלקח לתומר דקות לבנות מאפס, לוקח למתכנת האחר שעות להבין. הוא גם ידע לעשות את זה בלי שהאחר ירגיש נחות. עד היום אני לא יודע אם תומר באמת האמין שכולם לפחות ברמה שלו, כמו שהוא תמיד התבטא, או שזאת הייתה רק צורת ההתנהלות שלו. כך או כך זה אומר הרבה על תומר כאדם. הדרך הכי טובה לראות את זה הייתה כשעוברים ליד החדר שלו. לא זוכר מתי הוא היה לבד שם. תמיד היו אנשים שבאו לשאול שאלות ותמיד הייתה לו סבלנות. כשעברתי ליד החדר שלו אתמול וראיתי אותו ריק, זה מילא אותי בתחושה מוזרה שקשה להסביר. חלל שקשה למלא.
חוץ מזה, אי אפשר לשכוח את תומר כמרכז חברתי בחברה. תמיד חושבים על מוקד חברתי בתור מי שיהיה מקדימה בכל אירוע. שכיש מסיבה, הוא יעלה ראשון לשיר ודברים כאלה. כל מי שמכיר את תומר יודע שזה לא הוא. עם זאת, בדרך השקטה שלו, בעניין שלו באנשים, באינטיליגנציה החריפה שלו, וביכולת להביא נקודת מבט שונה על דברים, תומר בהחלט היה מוקד חברתי שאין אדם אחד בחברה שלא מכיר אותו וניהל איתו שיחות רבות.
אירוע שהרבה אנשים שהכירו את תומר זוכרים אירע במכירה של קשיא. ההודעה יצאה לעולם בחמש אחרי הצהרים. אספנו את כל העובדים לפני זה וסיפרנו להם. הייתה המון התלהבות וכולם הסתובבו במסדרונות, דיברו עם כל העולם בטלפון לספר להם, וכו. רק תומר חזר לעבוד על הפרויקט הנוכחי שלו, וכל מי שמכיר אותו, לא הופתע.
עם כל התכונות האלו, זה לא היה מפתיע שכשהקמנו את זרטו ב-2009, עוד לפני שהחברה גייסה כסף, עודד ואני התקשרנו לתומר והוא בא. בחמש שנים וקצת שעברו, הוא עשה דברים מדהימים והוא אחד האנשים שהכי אחראיים למה שהחברה הפכה בשנים האלו, עם מעל 200 עובדים בכל העולם. הוא תמיד היה במוקד של הדברים הכי חדשניים ורק לפני חודש שמעתי ממנו שהוא עשה, כמעט בצד, פרוייקט שהייתי מעריך שייקח שנה לצוות של עשרה אנשים. תומר, כמו תומר, סיפר על זה בצניעות, כאילו שזה דבר קטן ולא משמעותי. זה תומר.
היה לי את המזל לחלוק עם תומר הרבה שנים. היום כולנו נפרדים מאחד הענקים. מאדם שבאמת אי אפשר להחליף. אבל יותר מכל, נפרדים מחבר. מתומר.
זיו קדם
תומר
אני יכול להגיד בלי התלבטות שאין אדם שאני מעריך יותר מאת תומר.
הוא אחד האנשים הקבועים שאני שואל את עצמי מה הם היו עושים בהרבה מההתלבטויות שלי בחיים.
עם תבונה כל כך גדולה, ובלי שמץ של התנשאות שכרוכה בה.
עם מוסר כל כך נוכח, ובלי טיפה של צדקנות או דורסנות איתו.
עם רגישות ועדינות אינסופיות, שקשה להאמין שקיימות.
תומר, הלב נחמץ לראות את התסריט הנורא הזה מתגשם, שנראה כמעט שאתה כתבת אותו מראש.
אורי ממלוק, מרץ 2015
תומר בן אור שלנו איננו,
הייתה בו חכמה שקשה לתאר במילים,
הייתה לו שלמות פנימית עמוקה שנתנה לו שקט.
הייתה בו צניעות וענווה יוצאת דופן,
היה לו כבוד ודרך ארץ לכל אדם ואדם.
הייתה בו אהבה עצומה לטבע לבעלי החיים,
הייתה לו אהבה גדולה לספרים, למעבר.
היה לו עולם מלא כרימון והכל בדרכו שלו.
אהב מאד מוסיקה. בדרכו השקטה והייחודית אהב אנשים.
מבחינה מקצועית, אמרו כולם שהוא גאון, מבריק, ממציאן,
אז למה? למה? למה? נלקח כל כך מוקדם.
תומר אהבתי אותך מאד.
יהי זכרך ברוך.
דבורה לשם
9.3.15
תומר שלנו אהוב יקר.
כל מה שהיה צריך להאמר היום הוא,
שמנת הטוב של העולם נלקחה.
מנת הטוב שלו היית אתה,
רק טוב ותבונה אין סופית שניבטת מעיניך הכחולות
ובלי להתאמץ פשוט כך היית.
בכלל צריך לבקש ממך רשות לדבר עליך
לפני כל כך הרבה אנשים,
הדבר האחרון שרצית היה להיות במרכז.
תכף קרן באה, קרן שהיית יושב לידה שומר בשקט
ויודע פשוט להיות.
קרן שאומרת שהיית החבר הכי טוב שלה
ואיך ממשיכים מכאן...
כבר יומיים אנחנו שוב הגפנים, שוב מנסים לעכל
מה קורה פה בעולם הזה
שלא רוצה שיהיה טוב, שמסרב לטוהר ותמימות.
אתה שמעולם לא פגעת,
שאהבת חיות ומוזיקה וספרים,
שהיית הכי חכם ומוכשר בלי סוף,
שכל דבר שנגעת בו הצלחת.
שינדלר אמר אתמול לאמא תמי,
שעם כולם הוא היה רב
רק איתך מעולם לא.
ויונתן אופיר שלח,
שהוא זוכר את החברות ביניכם בגן
וכשחזר משליחות, אתה היית היחיד שלא הקניט אותו.
תומר שלנו,
שהיית הכי אמיתי בכל דבר,
במחשבות במעשים,
באהבה.
כמה שמחנו לראות אותך ואת אמליה
כמה אושר,
גם האהבה שלך הייתה הכי נקייה ואמיתית.
מול הפרדסים האלו שהיו ביתך,
שאדמתם היא פסיעותיך,
כמה פעמים היינו נפגשים,
אתה בהליכתך עם תפוז ביד,
לפעמים לכמה שורות מחפשים פטריות,
באביב מריחים
ותמיד פרדס בכל העונות
כדי להרגיש שהעולם שלם וקיים, צריך פרדס.
עכשיו אתה לנצח מולו.
בחיבוק האחרון שלנו ביום חמישי,
כשחיבקתי אותך חזק.
אמרת לי
"אני בחיים, אני עוד לא מת"
הרגשת שאני דואגת,
כי את הרוב הרגשנו
לא תמיד הספקנו....
וכל השיחות שהתחלנו ונקטעו.
תן יד וחיבוק לאסף שלנו ולגולי
הם בטח ביחד זורקים לסל.
תמי, שחר, אסי, נוגה ואמליה
רק שתיקות וחיבוק נצחי
אוהבים
קבוצת גפן
תומר - שנה לפטירתו
2014 – 1972
תומר נולד וגדל בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בן לחנוך (ז"ל) ותמי ואח לאסי, שחר ונוגה.
תומר למד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.
היה איש טוב שתמיד שמח לעזור. היה חבר טוב, חכם במיוחד וצנוע מאוד.
כבר מצעירותו בימי התיכון וגם כסטודנט באוניברסיטה היה תומר תלמיד מבריק ובולט.
לתומר היתה היכולת לפענח בקלות ובמהירות בעיות שלמהנדסים אחרים נדרשו ימים ואף שבועות על מנת לפתור. כשהוא עבד על בעיה, קשה ככל שתהיה, הוא עבד עליה בשיטתיות. הוא לא נרתע מכך שהבעיה נראתה בלתי אפשרית לפתרון, ובד"כ תוך זמן קצר הוא היה מוצא לה פתרון פשוט ומקורי.
לתומר היתה היכולת לענות בסבלנות על כל שאלה מקצועית בכובד הראש והרצינות המתאימים לה, גם אם זו היתה שאלה פשוטה.
תומר הצטרף לחברת זרטו בשלב ה-“per-seed” לפני שהחברה גייסה את סבב הגיוס הראשון. הוא פיתח במהירות את האבטיפוס שהוכיח היתכנות שהוביל למוצר בטא ובהמשך למוצר שמשמש אלפי לקוחות בכל העולם ולחברה בת מאות עובדים.
תחביביו של תומר היו בעיקר סביב שהות בטבע. אם מדובר בלטייל בפרדסים או לקטוף פטריות, אם בקטיף של פסיפלורה, ליצ'י ופירות אחרים מהעצים שהיו סביב ביתו. כמו כן, אהב לגדל חתולים, לעבוד ברפת ולרוץ בשדות.
תומר אהב לקרוא ספרי היסטוריה וביוגרפיות, ואף בנה בביתו ספריה מרשימה ומלאה בספרים.
יהי זכרו ברוך.
זיו קדם
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!