ריקי ארזי
- ז' חשון תשכ"ד
16/05/1907 - 16/10/1963
ריקי ארזי-ריכרד קליין
ריכרד קליין (ריקי ארזי) נולד בשנת 1907 בלוגוז', בטרנסילבניה, שאז הייתה שייכת למונרכיה האוסטרו-הונגרית.
הוא התחיל את לימודיו בשפת הוראה הונגרית, ואחר כך עם שינוי השלטון, עבר לבית ספר בשפת הוראה גרמנית, ולבסוף עבר לשפה הרומנית. כך שמילדותו ספג תרבויות של עמים שונים.
מאורע גדול, שקשר אותו מילדותו לציונות, היה טקס בר-מצווה שלו בשנת 1920. שנת אישור המנדט הבריטי על ארץ ישראל. לרגל המאורע הגדול הוזמנו לבית הכנסת בשבת זו, ראשי השלטונות האזרחיים, הצבאיים והמשטרתיים של המחוז. הרב בדרשתו אל נער בר המצווה שילב את העזרה בהקמת הבית הלאומי בארץ-ישראל למצוות חייו בעתיד. אכן, הנער התרשם עמוקות ממעמד זה ובדרשתו נשבע אמונים ליהדות ולציונות.
מגיל 16 פעל בתנועה הציונית והיה בין מניחי היסוד לתנועת "בוריסיה" בטרנסילבניה, שהפכה במשך זמן קצר לתנועה המרכזית של ארץ ישראל העובדת. ריקי נסע מעיר לעיר לארגן סניפים חדשים לתנועה, לייסד גרעיני הכשרה ולגייס כספים.
בית הוריו, ביתו היה פתוח לפעילות הציונית. בית בו השתכנו השליחים מהארץ, ביניהם גם חברנו אברהם שניר. ריקי הרבה לבקר בקיבוצי הכשרה ולמצוא מקומות עבודה והכשרה מקצועית לחלוצים העתידים לעלות ארצה.
הוא אסף כספים כדי לאפשר את עליית החלוצים, ביניהם גם חברנו מרדכי וינט (נתיב). כך הגיע ריקי להכרה והוקרה ארצית, והוזמן להיות מועמד לקונגרסים הציוניים ברשימה המשותפת של ארץ ישראל העובדת.
הוחלט במשפחה שהאח הצעיר, אליעזר, יעלה ראשון ומאוחר יותר כל המשפחה. אבל בפרוץ מלחמת העולם השנייה סוכלה התכנית.
בשנת 1940 ניתנו מספר מצומצם של סרטיפיקטים (רישיונות עלייה ע"י הבריטים) ע"י הסוכנות היהודית לוותיקי התנועה מטרנסילבניה. בוועד המחוזי הוחלט לתת את הסרטיפיקט מספר 1 לריקי. אבל היות והסרטיפיקטים האלה היו אישיים ולא הייתה אפשרות לקחת את ההורים, ויתר ריקי על היציאה מאירופה הנאצית, והצליח ע"י הקרבתו להציל את ההורים מתהפוכות המלחמה והתנכלויות השלטון.
עם הכיבוש הסובייטי בסוף המלחמה והדיכוי האכזרי של התנועה הציונית התחילה תקופה של התארגנות מחדש של הקהילה היהודית. הודות ליושרו של ריקי הוא נבחר, בהסכמת השלטונות והמפלגה הקומוניסטית, לראש הקהילה היהודית בעיר,שמנתה אז קרוב ל-2000 נפש. והא אז בן 40, גיל צעיר למדי לתפקיד מכובד זה.
למרות הסיכון הרב למשפחתו, הגיש עוד בשנת 1950 את בקשת העלייה לשלטונות הקומוניסטיים, בקשה, שהרבה שנים לא נתממשה בשל מעמדו המשקי החשוב. הוא שימש מנהל חשבונות ראשי של מפעל שמנה 1200 פועלים.
בשנים האחרונות שימש גם מומחה להנהלת חשבונות בבית הדין המחוזי, במשפטים שונים.
עם הגשת הבקשה ב-1950 אושרה רק עלייתה של אימו – סבתא קליין – שחיה בינינו תשע שנים. לא הספיקו כוחותיה בציפייה הממושכת, ולא זכתה להתראות עם בנה, ונפטרה כחודשיים לפני עלית המשפחה ארצה.
סוף סוף בשנת 1959 קבלו ריקי ומשפחתו את האישור לעלות והגיע עם משפחתו – אשתו רחל ושלושה ילדים: חוה, דורית וערן, וכמובן הצטרף למשפחתו בקיבוץ גבעת חיים איחוד.
למרות שלא הורגל לעבודה פיזית, הסתגל במהירות ונכנס בכל מרצו לעבוד במכבסת הקיבוץ. את דעתו על כך ביטא במילים אלו: בכל מקום עבודה אפשר לתת הרבה, אם המשק זקוק ליכולתי במכבסה, יש לתת את המקסימום במקום זה".
הוא התמסר מאד ללימודי העברית, ועל מנת להתקדם ביתר מהירות הצטרף ללימודי האולפן, לאחר שעות העבודה הרגילות במכבסה. בשנה האחרונה נשלח ל"אמבר" וחזר אל תפקידו הקודם: מנהל חשבונות. עבד כתמחירן בפעל.
גם כאן בארץ נשאר קשור אל אנשי קהילתו, ובשני מקרים נקרא להיות בורר יחיד בסכסוך בין שותפים. הוא התקשר עם חבריו לשעבר מההנהלה המחוזית של התנועה וארגן בירושלים כנס חגיגי של ההנהלה.
עקב פעילותו המוגברת בקרב קהילתו לשעבר, התרחק במתכוון מפעילות המשק. רק בשנה האחרונה התחיל להשתתף באסיפות ואף לקח חלק פעיל בהן.
לפני חודשיים הותקף במחלה ממארת, סבל בגבורה את מכאוביו והאמין, עד הסוף שתוך ימים מספר יחזור לביתו ולעבודתו. אבל, המחלה האכזרית הכריעה אותו, והוא נפטר ביום 21.10.1963 . ג' חשוון תשכ"ד.
ת . נ . צ . ב . ה
[חוברת מצורפת לבתוכנו מס.240 18. 12. 1963]
כתב: אליעזר ארזי
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!