אסתר ארליך
- ט"ו סיון תשל"ו
22/03/1911 - 13/06/1976
אסתר ארליך
ביום שלישי, 15/6/76, ליווינו את אסתר בדרכה האחרונה לבית העלמין שבקיבוצנו - לפי רצונה ובקשתה לפני מותה. היה זה כאילו חזרה הביתה.
אסתר נולדה בצ'כוסלובקיה, בשנת 1911, למשפחה יהודית-שורשית, מרובת ילדים. עברה את כל השלבים אותם עבר כל חלוץ נאמן - תנועה, הכשרה, עליה והליכה לקיבוץ. היתה חברה מעורה בחיי הקיבוץ ועובדת מסורה בכל מקומות העבודה שעבדה בהם.
בסיבות טרגיות עקרו אותה מחיי הקיבוץ, שכה דבקה בהם, אך היא נשארה בקשרים הדוקים עם חברים רבים, ועם המקום כולו. התעניינה בכל הנעשה אצלנו, וכאילו לקחה חלק בחיינו, מרחוק.
בכל השנים בהן חייתה המשפחה ברחובות, ראתה אסתר את מקום מגוריה כמקום מגורים ארעי, לפני שובה לקיבוץ. כל מי שביקר בביתה הנאה והמטופח, התרשם מן הצניעות שבסידור הדירה - הרהיטים נשארו אותם הרהיטים שהביאה מן הקיבוץ, כאילו הכל הינו זמני בלבד.
אסתר היתה טיפוס של אם יהודיה חמה, לא רק לבניה. היא היתה מטפלת מסורה לילדים שטיפלה בהם, ושנים ליוותה בדאגתה את ילדי-טיפוחיה מאז. היא היתה אם מסורה לבני-אחותה המיותמים בקיבוץ גברעם וכן לכל בני המשפחה האחרים - ובזמן האחרון לשני בני-אחותה שעלו מרוסיה, שלמענם עשתה למעלה מן האפשרי. כן היתה ידידה נאמנה לחברים רבים, בשמחה וביגון, לבני כיתה של בניה, לשכנים, לנזקקים למיניהם - לכולם היה ליבה פתוח וידה פתוחה. לעצמה לא דאגה מעולם, רק לזולת. אסתר באה לבקר - ותמיד היה התיק שלה מלא מתנות לכל אחד מידידיה, מבלי לצפות לתמורה. ביתה היה פתוח לפני כל אורח, ולכל אחד נמצאה תמיד ארוחה דשנה, בכל זמן ובכל שעה. זכתה להשיא שני בנים ולראות בהולדת שני נכדים וחייתה במלוא התקוות לסידור שני הבנים האחרים, ולפתע נחטפה.
לפי דברי מרדכי ארליך, שני אסונות קרו בחייה של אסתר - האחד, היציאה מן הקיבוץ, והשני - מחלתה הממארת - שהחזיר אותה לקיבוץ.
וצר מאוד מכך.
יהי זכרה ברוך.
רחל לבקוביץ
אסתר ארליך, פעוטון, חורף 1952-54 צילם עמרם נבו
.jpg)
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!