יחזקאל לנדאו
- כ"ז ניסן תשל"ח
01/08/1925 - 04/05/1978
יחזקאל נולד בוינה ב- 1.8.1926.
בהיותו כבן שלוש-עשרה - עם תחילת מלחמת העולם השניה - הועבר, עם קבוצת ילדים, לשבדיה. תקופה קצרה למד שם בבית ספר ואחר כך יצא להכשרה של ה"חלוץ". בהכשרה היה אחד האנשים המרכזיים.
שם גם הכיר את אולי, שם גם התחתנו, ובתם עליזה נולדה.
הם הגיעו לכפר סאלד במלחמת השחרור, עם ילדה קטנה בת שנה, ומיד ירדו למקלטים. בתחילת דרכו בכפר-סאלד - עבד יחזקאל בגן הירק. אחרי תקופה יצא ללמוד בסמינר למדריכי נוער.
עם הפילוג עבר לגבעת-חיים והיה מדריך של חברת הנוער הראשונה פה.
יותר מאוחר, ב1956- יצא לסמינר למורים בבית ברל וכשחזר נכנס לצוות המורים כמחנך כיתות וכמורה למתמטיקה.
ב1963- יצאה המשפחה לשליחות בשוויצריה - להדרכה בתנועת "הבונים", וחזרו ב-1965. יחזקאל חזר להוראה ומאוחר יותר היה מנהל ביה"ס.
.jpg)
משפחת לנדאו יחזקאל 1953, צילם עמרם נבו
בשנים האחרונות חזר שוב להוראה והפעם – למקצוע המתמטיקה בלבד.
את יחזקאל הכרנו כמורה וכמחנך. בתקופה האחרונה, יצא לי לעבוד במחיצתו. ניסיונות היכרותי אותו בשנים האחרונות היו רגישות מעט. נכנסתי לעזור לו בריכוז ביה"ס, כמועמדת להחליפו בתפקיד. בהתחלה היה המצב עדין. הייתי בבחינת ביצה המלמדת את התרנגולת, יותר מזה - יחזקאל היה כבר אז איש חולה וכוחותיו לא עמדו לו לצעוד בראש צוות של אנשים צעירים בעלי כוחות ורעיונות רעננים וחדשים.
בכל מקום בעולם דרכו של אדם לטפס "למעלה" בסולם התפקידים. בקיבוץ ישנה תופעה יפה הנקראת רוטציה, ובמה שכולם רואים עליה וירידה, רואים אנו החלפת תפקידים. אבל מעטים מאתנו אכן יודעים לממש תופעה זו בצורה אמתית גם במציאות.
כשיחזקאל החליט לסיים את תפקידו כמרכז ביה"ס, הצענו לו להישאר בצוות המורים כמורה למתמטיקה, מקצוע שהתמחה בו בשנים האחרונות. ידענו שיהיה זה צעד קשה ליחזקאל, להפוך ממוביל העגלה לנוסע. רבים מעדיפים במקרה כזה להחליף את המקצוע, ולכן שמחנו כשיחזקאל החליט להישאר בצוות.
אנחנו יודעים שלא היה זה קל בהתחלה, לעמוד מן הצד ולראות איך אחרים עושים את המלאכה, אבל יחזקאל לא נתן לנו להרגיש שנעשה לו עוול כלשהו. מרגע שהחליט להישאר בצוות - נתן לנו עצה ועזר לנו בתחומים שהיינו חלשים בהם. הוא החל להתמסר ביסודיות ובאהבה למקצוע המתמטיקה.
הוא יצא להשתלמויות רבות, עקב אחרי כל חומר חדש שיצא, יצר בעצמו מכל הרעיונות שראה ושמע, והקים בבית-הספר מרכזיה קטנה למתמטיקה שהמורים שלנו לחשבון נעזרו בה - וגם אנשים מבחוץ שיבחוה הרבה.
הרגשנו שיחזקאל מאושר בתפקידו החדש והוא גם מצא לנכון לומר לנו זאת בהזדמנויות שונות. הייתה לו סיבה להיות מרוצה. הוא זכה בשנים האחרונות לדבר שמורים מעטים זוכים לו – להיות מורה אהוב על תלמידיו. יחזקאל הורה בכתות הבוגרות ונחשב ע"י התלמידים לאחד המורים הטובים ביותר שלהם. לקבל ציון כזה מתלמידים בגיל הנעורים, זאת מחמאה שמעטים זוכים לה, ולקבל הד חיובי מתלמידים בתקופה שאתה מורה שלהם בפועל - זאת תופעה נדירה – ויחזקאל זכה לה.
אנחנו בבית-הספר המומים מהליכתו הפתאומית של יחזקאל. לגבינו הוא נקטף בשיא יצירתו. אולי זה יראה מוזר - אבל כך היתה הרגשתנו. ונדמה לי - גם הרגשתו של יחזקאל עצמו, שבשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, היה בשיא כושרו. מלא עניין במקצוע שלו, שותף מלא בכל המפעלים בבית-הספר ויחד עם זאת, שיתף אותנו יותר מתמיד בשמחותיו ובדאגותיו בעניינים האישיים שלו, במיוחד בתפקידו כסבא.
דרכי עולם מוזרות הן. בתקופה האחרונה, יותר מבכל זמן אחר, הרבה יחזקאל לדבר על התוכניות הרבות שיש לו בטיפוח ופיתוח מקצוע המתמטיקה בביה"ס וטען רק שהזמן העומד לרשותו לא מספיק.
ומוזר עוד יותר - בחופשת הפסח שהסתיימה השבוע ביום א'- ביום חליו - היצענו לו לעבוד בספריה בעזרה לאסתר. כששאלתי אותו איך בילה את החופש, אמר לי: "בכל אופן אין מה לדאוג. מצאתי לי פרנסה חדשה ל- 20 השנים הבאות. אם כוחותי לא יעמדו לי להיות עוד מורה, מצאתי ג'וב חדש - סידור ועריכה של התיקים במעבדה הפדגוגית."
הוא הספיק לערוך שני תיקים בנושא המרכזי של השנה - 30 שנה להקמת המדינה. כששמענו על מחלתו האנושה, סיפרו לי מורים נוספים בביה"ס שכך סיפר גם להם באותו יום ראשון.
זה מכאיב ומהמם להתנתק כך מאדם - בשיא יצירתו, אבל בכל כאב צריך לחפש נחמה. אולי יש בזה גם נחמה פורתה - כך נזכור את יחזקאל - כאיש צוות פעיל וכמורה מצליח ויוצר.
יהי זכרו ברוך!
נירה פארן
(דברים על הקבר)
Album28 בר-מצווה מחזור כג - יחזקאל לנדאו מברך
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!