חסר רכיב

טובה קאול

טובה קאול
- ט' אייר תשמ"ג
15/11/1911 - 22/04/1983

טובה קאול


גדולה, הילוך נינוח, רווי שקט, חיוך רוך תמים נסוך על פניה, קורן מעיניה.


טובה.

יש גם טובה רתומה למשימה, גועשת, מתרגשת, החלטית, אצה רצה ואחר - מתון-מתון מושכת העגלה העדינה.

 

נולדה ב- 15.11.1911, בפילזן, ציכיה. במשפחה היו ארבע בנות, ובבית שמרו על מסורת יהודית, על החגים העיקריים והלכו לבית-הכנסת.

 

טובה החלה ללכת לתנועה הציונית "תכלת לבן". הרעיון הסוציאליסטי תפש את לבה מאד.

היתה לה מאז ומתמיד רגישות גבוהה אל האדם החלש, המדוכא. רעיון יצירת חברה שוויונית קנה את לבה.

 

את בית-הספר סיימה בשנת 1931 ופנתה אל לימודי הרפואה. שנתיים הספיקה ללמוד.

בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון, הפסיקה לימודיה, פנתה להכשרה ועוד באותה שנה עלתה ארצה.

 

תנועת ״תכלת לבן" היתה קשורה עם קיבוץ ג' של השומר הצעיר, וכך הגיעה טובה אל הקיבוץ. בשנים הראשונות עבדה בבנין, בסנדלריה, בהכנת מזרנים.

חוסר השקט שבה לא נתן לה מנוח. היא ביקשה חופש ויצאה לכפר-גלעדי. משם המשיכה, אחרי שנה וחצי, לחברת ים המלח. בתוך המאורעות עבדה בהר-טוב. בשנת 1940 פנתה ללימודי טיפול בתינוקות, וכאן איחדה את אהבת התינוקות, חום ההענקה שהיה טמון בה, עם גישתה לרפואה ויישמה את לימודיה בבתי-חולים.

 

במשך כל התקופה מאז אחזה במקל הנדודים שמרה על קשר הדוק ויציב עם גבעת-חיים.

כאן היו חברתה, חברותיה - הבסיס. לאחר שעלתה אחותה ארצה בסוף שנות ה- 30 והתיישבה בעין-גב, החלה טובה לנסוע רבות גם לעיו-גב. כשגיסה היה בבריגדה, התגייסה טובה לעזרת אחותה בגידול ובחינוך ילדיה. אחרי מלחמת השחרור ויתרה טובה על הנסיעות והתיישבה בעיו־־גב, שם גם קיבלה היכרותה עם זיגי, שנשלח מטעם גבעת-חיים לעיו-גב לעזור בבניית מכון המים, את העומק והמשמעות שבשלם החליטו להקים בית בישראל ב-1949.


היה לה, לטובה, חוט דק של הומור, עין חדה מאתרת בעיה, שיקול דעת חריף ומהיר ואיתו קלות מאווררת, שעוזרת לעבור הלאה. חכמת חיים והרבה מסירות לזקוק, לעולים החדשים, לתינוקות, לאחותה, לאחיינה, לבנות, למשפחה, חיוך ומילה

חמה לאיש על השביל, בדרך.

 

יום הספר 1969 אסתר, טובה קאול



טובה, היא טובה עצמאית אוהבת טיולים, נוסעת לקונצרטים עם זיגי, קוראת ספרים, פעילה בחוגי ספרות. רק לאחרונה הודתה בפני, בחיוך של ביישנות: "קצת קשה. לי להתרכז, אני לוקחת משהו קל! ובאותה פשטות: "אני חולה מאד, את יודעת?"

 

בכל כוחה ניסתה לתפקד, גייסה את ההומור לעזרתה. גם בסגל בית-החולים עוררה השתאות.

 

רק בינה לבין זיגי הודתה שקשה, קשה מאד...

זאת טובה? זה רק מעט מגדולתה של טובה.

יהא ברוך זכרך

ושלום לעפרך!

אסתר נתיב


טובה וזיגי בטיול




(דברים על הקבר)

טובה היתה אחד האנשים, שידעו אמת מה היא וגילתה רגישות מיוחדת לכל דבר מזוייף.

היא הוקיעה, דחתה בכל אישיותה מין סממנים חיצוניים המתלווים לעיקר. הבדל חד הבדילה בין החשוב והטפל.

 

טובה היתה מלאת רגש, אך לא נתנה מקום לסנטימנטליות. לא הרשתה לעצמה ולא לאחרים את הגיחוך של רגש אמיתי.

 

אנו, המקורבים לה, באנו אליה עם סיפורי החיים שלנו בידיעה ברורה, שמפיה יפול דבר, יאמר הדבר האחר, הלא מקובל, המקורי, הרגוע מול מתח מיותר. היו אלה דברי חוכמה.

בלי העמדת פנים או התפארות אינטלקטואלית. אלה צמחו מתוך הכרת אדם עמוקה והומור עשיר, שלא עזב אותה כל עוד היתה ההכרה עימה.

 

לב טוב ונבון - היה לטובה. הלכה מאיתנו והשאירה חלל ריק מאחוריה, שלא קל למלאו.

התבשמנו בחייה מהאווירה סביבה.

 

אנחנו אהבנו את טובה.

עדה שולמן

 

טובה קאול במחסן הבגדים


 

טובה קאול


חברתי הטובה

אהבתי אותך, טובה, וקשה לי להיפרד ממך. יחד עבדנו בפרדס תקופה ארוכה כאשר הפרדס היה עדיין צעיר. היו לנו עבודות שמאד אהבנו לעשות ביחד: נטיעת העצים הצעירים, ההרכבות השונות ולאחר מכן הטיפול בהרכבות הצעירות ועיצוב העצים. נהנינו לראות בכל שעה ובכל יום את הצמח הירוק ההולך ומתחדש לנגד עינינו, הלבלוב הרענן, הפריחה הריחנית ולבסוף - הפרי הקטן הירוק, שגדל יום יום והתמלא עסיס.

 

היתה לנו תקופה מאד יפה בפרדס, וטובה. היתה לנו קרן אור נוסף. אף פעם לא הצלחתי לריב איתה. לפעמים היו לנו חילוקי דעות, אך מעולם לא רבנו, ואני בטוחה שטובה לא הצליחה לריב עם אף אחד.

 

טובה ואני היינו החברות המבוגרות בענף הפרדס. באותה תקופה עבדו חברות צעירות ובנות מבית-הספר. היתה הרגשה שאנחנו, יחד עם כל צוות הפרדס, עושים משהו שנותן הרבה סיפוק.

 

טובה אהבה לצחוק, והיתה לה שמחת חיים בה היתה מדביקה את כל הסובבים אותה.

אהבתי את הטוב והפשטות של טובה. באחת השיחות שלנו אמרה לי: "כאשר אגיע לגימלאות יש לי חשק לעשות מה שמתחשק לי. אינני יודעת עוד מה, אולי לעבוד בנוי, או סתם לעזור לאנשים..־"

 

טובה אהבה מאד ילדים והיתה מטפלת בחסד עליון, ביחוד בגיל הרך - וכך גם טיפלה בשתילים הרכים בפרדס.

יהי זכרה ברוך!

צפורה לב-רון


טובה קאול בקטיף בפרדס


טובה קאול עם אילנה

טובה עם אילנה



תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב