חסר רכיב

עופר פניגר

עופר פניגר
- בכ"ז באייר תשכ"ז
04/09/1942 - 06/06/1967

גיל: בן 24 בנפלו

מקום נפילה: בקרב על גבעת התחמושת

עופר פניגר נפל ב-6.6.1967

 

עופר נפגע באחת מהתעלות בקרבת בונקר התחמושת, מירי צלפים, כאשר התרומם לצפות על השטח ולכוון את המשך הירי. צרור מגבעת המבתר נורה לעברו.

יוסי חברו ליחידה מספר: "... בערב הקרב על ירושלים הכל היה מהיר, הכול נעשה בחיפזון. אנחנו עמדנו די מבולבלים, לא ידענו את הצפוי, בבית הכרם. לקחו פתאום את המפקדים לתדריך. שאלנו את עפר מה קורה? לקראת מה אנחנו הולכים? והוא ענה: עניין של כלום. אנחנו הולכים לישר גבולות... והכל נראה לנו מובן מאליו אם עפר אמר אנחנו איתו. אנחנו סומכים עליו ואיתו נלך".

בתוכנו - גליון 879 07.05.2008


עופר פניגר 

דור של בנים שנולדו תוך מלחמות – ומלחמות מלוות חייהם.

קיץ 1942 ומלחמת העולם השניה בעיצומה. צבאו של רומל פורץ מן המדבר לעבר אלכסנדריה ומאיים לכבוש את הארץ. 

דומה שאין מנוס ממבחן דמים אכזרי. הארץ וכוחות ההגנה במיוחד מתכוננים לקראת באות... וחשש ל"מצדה" שניה.

רק בשלהי הקיץ, חלפה סכנת הפלישה.


בשלהי הקיץ, ב-4 בספטמבר 1942 נולד עופר, בן בכור לשושנה ויצחק.

מצד אמו - דור חמישי בארץ, נכד לסבא מופלא, ר' יצחק זילבר איש צפת,

איש מיוחד במינו שפעליו למען ההגנה, המעפילים ועוד - עתים תוך סכנת נפשות ממש, סופרו ועוד יסופרו.

והילד עופר גדל בביתו הקיבוצי, המטביע בו את חותמו.


ימי הפילוג והעברה לבית החדש, לכאן - מוצאת את עופר כשהוא בכיתה ג'. 

עם ההעברה - שינויים במבנה הכיתות ועופר "קופץ" כיתה ומתחיל ללמוד בכיתה ד'. 

במשך השנים מחפשים פתרונות לכיתה הקטנה, שהתנסתה הרבה גם בקליטת ילדי חוץ – ובכיתה י' יוצאים ללמוד בביה"ס ליד מדרשת רופין.

בכיתה י"א – חוזרים הביתה, ומצטרפים אליהם בני נצר סירני ומעלה החמישה. דומה רק אז, בשנתיים האחרונות משתנה המצב לטובה ממש, שתי שנים פוריות מבחינה לימודית וחברתית.


הקשרים לבית סבא חזקים. עופר – היחידי מבני כיתתו, ובימים ההם לא רק מבני כיתתו, המתכונן לחוג את הבר-מצווה שלא כמנהג וכמסורת. הוא יושב שבוע בצפת ומתכונן לטקס הנערך לפי כל הכללים בבית הכנסת

לשמחת סבא וסבתא. ובשנים מאוחרות יותר - הבנה רבה ויחס חם ואוהב בין הסבא לנכד.

ועופר בבואו לשם, לצפת, היה הולך לתפילה - למען סבא...


כשרונותיו, אופיו ונכונותו של עופר התגלו עוד בשנות ביה"ס, ואך טבעי ומובן היה, שעם הסיום - ייצא לשנת שירות – להדרכה בתנועה במשך שנה מדריך הוא בסניף הנוער – העובד בגבעתיים – הלא הוא "קן ברוכוב" . שנה של פעילות מבורכת בסניף גדול - שהדיה הגיעו ועוד יגיעו אלינו.

ועם סיום ההדרכה - לצבא. לסיירת הצנחנים. וההתקדמות במסלול הקבוע כמעט מראש לגבי בנים טובים, מסורים ומצטיינים. אימונים, וקורס מכים ואימונים וקורס קצינים. 

ועם השחרור מהצבא – משתחרר סגן עופר פניגר.


בשובו הביתה - נכנס עופר לעבוד בהודייה. קצת יותר מאוחר הוא מקבל על עצמו גם עול הדרכה של כיתה בוגרת - ומדריך במשך שנתיים בערך ב-י"א ובי"ב את מחזור י"ב.

המשפחה כולה, פרט לתמר ועופר ששרתו עדיין בצבא, יצאה לחו"ל, לשליחות. ובקיץ 1965 יצא עופר למשך כמה חדשים לבקר את המשפחה. ביקור שאינו יוצא לבטלה מבחינות רבות. 

בעיקר זכורה לכל אלה שעבדו במחיצתו אז, התקופה הקצרה בת החודשים של עבודה במחנה הקיץ של תנועת "הבונים" שוב הוכחה במחנה זה בגרותו, אחריותו, מסירותו ויכולתו.


עם שובו מחו"ל - החל עופר לעבוד בכיתות המקדמות - "כיתות בנימין".

בשנה הראשונה עבד עם קבוצות קטנות, ואילו השנה - כבר עם כיתה גדולה ממש.

עופר ראה את ייעודו בעבודה במסגרת זו, ואף התכונן ללמוד. לפני שנה הספיק לעמוד בכמה בחינות בגרות והתכוון לסיים השנה. בוועדת ההשתלמות כבר הוחלט על צאתו בשנה הקרובה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב .


וחיי משפחה קצרים, קצרים מדי. עוד טרם חלפה שנה מאז נשאו עופר ויעל- בנובמבר 1966 

דור של בנים שנולדו במלחמה, שמלחמות ליוו את גידולם: מלחמת העצמאות בילדותם ומלחמת סיני בנערותם, ובבגרותם - המלחמה האחרונה...

מאי 1967. ימי המתיחות והגיוס ההמוני, וגם עופר הצנחן, סגן – עופר, במתגייסים.

ב-5 ביוני החלו הקרבות. ב-6 בו התחוללו הקרבות המרים על כיבוש העיר העתיקה.

עופר משתתף בקרבות אלה בפיקודו של גבי מגל (אוברלנדר). משימת הכוח שלהם - כיבוש " גבעת- התחמושת" וביה"ס לשוטרים. הם נכנסו לפעולה בלילה, בשעה 2.00 לערך, ולפנות בוקר, עם כניסתם למוצב " גבעת – התחמושת החל הקרב המר בתעלות פנים אל פנים עם האויב .

רבים נפלו בקרב זה וביניהם גם עופר. הוא נפצע קשה, איבד דם רב, נחבש והובל לביה"ח - אך לשם כבר לא הגיע חי ---


בשטחים רבים הצטיין עופר – במחשבה ובניתוח דברים, בהבנה ובעדינות נפש ובשטחי יצירה. 

רבים בוודאי זוכרים עוד את עופר הנער, הספורטאי המצטיין, מרים המשקלות והשחיין. 

כולנו זוכרים את עופר המנחה והמשמח במסיבות, הקורא, המשחק, מחבר הפזמונים והמביים. את עופר אוהב השירים והמשוררים. אבל לא רבים אולי הכירו גם את עופר המצייר והמפסל.

עופר – אדם צעיר התקרב לשנתו ה-25, והוא כבר אדם בוגר ובשל אדם המבטיח רבות.

עופר - ששוב איננו אתנו ---

בתוכנו 1967


מילים: עופר פניגר
לחן: יבגני רודיגין
כתיבה: 1961-62
הלחנה: 1953

שיר נשיר לאמא
לאם דואגה עם ליל,
שיר רוסי נשירה
על רוח סתוי מילל,
בית הספר סימנו,
נופפנו מטפחת ביד,
שלום שלום לך אמא
עתה אנו לבד..

שביל הרים מתפתל לו,
ג'יפ סיור בדרכים,
אם חזה יש ולב בו,
בית אמא אז רוצים.

עם עלי שלכת,
החורף בשערים,
ידלוף שוב אוהלנו,
נשכב בו רטובים,
אז נקרא לך שוב, אמא,
למה כל כך פה קר?
מכתב עדוד תשלחי נא
כי לנו פה נשבר..

שביל הרים מתפתל לו...

ילל תנים בואדי
וכלב רועים ינבח,
בחשיכה נצעדה
אל קבר שיך נידח,
אז נקרא לך שוב אמא
חושך מצרים ירד,
הולכים בלי סוף הולכים
והשביל אבד אבד...

שביל הרים מתפתל לו...

כובע פלדה רכוס
המצנח נצמד אל גב,
המטוס ימריא
והלב ירעד ידאב,
אז נקרא לך שוב אמא
אנו כה פוחדים,
יחייך המד"צ
ותשרוקנה צפורים:

שביל הרים מתפתל לו,
ג'יפ סיור בדרכים,
אם חזה יש ולב בו,
בית אמא אז רוצים.
















ערב יום הזיכרון תשע
ערב יום הזיכרון תשע"ז הוקדש לעופר, ינקי מירון ודותן כהן

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

מורה בבית הספר

עומרי | 13/6/2015

עופר פניגר ז"ל היה מורה בבית הספר שפרירים. יהי, זכרו ברוך!

בזכותו

שמעון ישעיה | 16/12/2019

בזכות אוסף המכתבים המדהימים אשר ערכו בספר בשם "העולם היה בתוכי" אני עליתי ארצה.
תחושת ההזדהות עם המילים של האומן הגדול אופר ליווה ועדיין מלווה אותי. כל פעם מחדש אני נדהם מעומק הרהוריו.
יהי זכרך ברוך אופר היקר.

חסר רכיב