על חג המים בגבעת חיים איחוד

בתוכנו מס.311  3.11.1968

*****

לאחר הפסקה של שנים אחדות, שוב חגגנו את חג המים.

בחג, (ערב שמחת תורה) לפנות ערב, צעדנו כולנו אל הבריכה עמוסי סלים, ותיקים ושמיכות, והמוסיקה של דימיטרוף מקדמת פנינו מרחוק. הבריכה, והדשאים סביבה קיבלו אותנו באורות ובקישוטים חגיגיים וססגוניים. והעם כולו על אורחיו הרבים מתמקם משפחות-משפחות וחבורות חבורות לפיקניק חג המים.

פתיחה קצרה רצינית של קטע קריאה ותפילת הגשם, וברכה של זיגי "איש המים", שאף פתח ממטרה שסילוניה הוארו באור צבעוני – סמל לשנת גשמים טובים בעיתם.

והחל הווי הסעודה (שחולקה לציבור בצהריים). מי שלא טרח הרבה ואכל סעודתו כמעט כפי שהוכנה, ומי שהרבה לטרוח והכין סלטים למיניהם וממרחים וחביתות ועוד. אלה ואלה נהנו, ואווירה עליזה וחופשית השתררה על שבת אחים גם יחד וסעודה בשטח.

לאחר הסעודה - התכנית

הופעת ילדים מכיתות ב' ג' וו'-ז בריקודים על שפת הבריכה ועל הרפסודה הצפה (בהדרכת לאה שחר) ובמשחה ראווה (בהדרכת ראובן שפע). הופעת מקהלת המלחים על הרפסודה, בשירי מלחים, ולבסוף – "ספני שלמה המלך" של אלתרמן – שחזור ההצגה שהוצגה לפני כמה שנים בחג המים.

כל אלה – בחן, בטעם, בחופשיות כיאה לחג של חוץ, ולפיקניק שמח להנאת הכול.

ריקוד, כמתוכנן על רחבת הכדורסל לא רקדנו. עם סיום התכנית החלו הכול "להתקפל", לארוז את ה"פקלאות", ולנוס! רוח חזקה החלה לנשוב, ועם הגיענו לבתינו החל לטפטף גשם.

כאמור- נחמד ונעים, גם בזכות התכנית, גם פשוט משום שיש טעם מיוחד ביציאה לבילוי  מחוץ לכותלי חדר-האוכל או בית-וינה.

ושוב, לא נציין את כל חברי הצוות הגדול שתכננו וארגנו וראגו לכל פרט. נזכיר רק את ראובן שפע ונעמי רובין שרכזו את החג ואת עמוס רשב"ם ויוני פרינץ שטפלו בקישוט ובמתקנים.