לקראת הבאות / יצחק פניגר 1952
נכתב לטקס אבן הפינה 1952
יום זה – יום ו', כ"ח לאייר תשי"ב, 23.5.1952 הוכרז על ידנו כיום הולדת ליישובנו החדש יום זיכרון, יום שמחה ויום סיכום.
מדי שנה ושנה נתאסף כולנו בו ביום ונשמח על התקדמותנו ועל גידולנו. נטווה לנו דרך להתפתחותנו בעתיד.
וכאשר, ברבות הימים, תתרקם רקמת האגדה של היישוב הזה, ישאלו גם בנינו ובני בנינו את השאלה: מאין שאבו הורינו את הכוחות הנפשיים והגופניים על סף שנות סתיו-חייהם לבנות את היישוב הזה; מאין אגרו את ההתלהבות, אחרי עשרות שנות עבודה, מאמץ, אבל גם סבל וייסורים; מאין הייתה להם חדוות יצירה כזאת; היכן למדו את תבונת החיים לצאת מן הסבך של הסבכים, מן המבוך המאיים ומנבא ירידה מוסרית ונפשית? אם יש את נפשכם לדעת את המעין הזך והטהור ממנו הם שאבו, הלא התבוננו במאבקם ובדרכם. וראיתם איך שבו למקור חייהם, קשרו גורלם עם גוויל עמם ומולדתם – כי על-כן בטחו והאמינו בדרכם ובעצמם.
לכן, לא בושה תכסה את פנינו אלא גאווה תפעם בליבנו על היום הזה.
לכן התקבצנו אנחנו, חברי גבעת חיים וחברי כפר-סאלד, בוני עמק חפר ובוני הגליל העליון, למפעל חדש, גואל ומשחרר, להקים יישוב קיבוצי על אדמת המולדת – ליצור יצירה שיתופית, פאר תנועת הפועלים הישראלית.
יהיה המפעל הזה, יהיה האיחוד הזה תחנת כוח – לחידוש התנועה הקיבוצית כולה.