תהפוכות "מחסן המשק" יפתח לברון
במקור נבנה מחסן המשק כמקום שמספק מזון לבעלי החיים בגבעת חיים איחוד.
הענפים שקמו עם תחילת הישוב היו: רפת ודיר כבשים - לחלב, ברווזיה ותרנגולות - לביצים, תרנגולי הודו שחורים, אווזים - לפיטום (עד גיל 3 חודשים), ובמשק הילדים - לול וגם יוני דואר לשימוש הצבא.
כמו כן היו שני ענפים קטנים שהקיבוץ לא ידע איך להתמודד איתם:
1. בחורשת האקליפטוסים מתחת לבית של משפחת מלי (הצעירה) היום, גידלו ארנבות לפיטום בסגנון צ'כי ("שפניה").
2. ובחורשה הגדולה ליד הנגרייה גידלו חזירים ורודים ומעניינים, שהטיפול והגידול היו באותו סגנון של תקופת הצנע, בפיקוד להקת נגני המנדולינה של היישוב הצעיר.
הענפים האלה נהנו מהמזון שמחסן המשק היה מייצר ומספק. כל יום היו מכינים מזון אחר שמתאים לאותם בעלי חיים, והחלוקה הייתה בשקים בטנדר הירוק המיתולוגי, שהיה נראה כמו קומנדקר צבאי, והיה חונה כדרך קבע במקום גבוה, ליד המתפרה הישנה (היום הבית של אריה ורבקה רותם), כדי שיוכל להניע בבוקר.
מחסן המשק היה גם מקום עבודה שקלט ספורטאים צעירים וחובבי ספורט מושבעים. הילל ליפמן שהיה חובב ספורט מובהק היה מרכז ענף המזון. חובב ספורט מובהק.הוא שימש כמאמן ושחקן באולם הייצור של התערובת בין בישול אחד למשנהו. בתוך מחסן המשק שיחקו אז כדור-עף, כדורגל, ובעיקר כדורסל. עוזר המאמן היה מוסא עכה, שהיה גם מנהל המשק של קבוצת הכדורגל המיתולוגית של ג.ח.א.
השחקן הבכיר של קבוצת מחסן המשק היה ללא ספק אהוד דקל, שהיה משחק באותם ימים כדורעף בליגה הלאומית בעין-שמר, כדורסל בליגה הלאומית בגבעת חיים, וכדורגל בליגה א' בגבעת חיים.
אך השינוי הגדול בתוך מחסן המשק התחולל עם הגיעו של בחור אמריקאי בשם ג'פרי לאולפן בגבעת חיים. צוות מחסן המשק 'גילה' אותו בזמן שעבד בחדר האוכל בניקוי שולחנות.
ג'פרי היה מאד דומה לג'ירפה. מעל 2 מטר גובה, דק ורזה ללא שרירים, אך הצוות התעקש שהוא יעבוד במחסן המשק. במשך שעות היום, בין הבישולים למד לשחק כדורסל, וכך, הם קיוו, הוא יהפוך לתנחום כהן מינץ של גבעת חיים.
מפה לשם, הוכנסו שני סלים אמיתיים לתוך מחסן המשק. ג'פרי והילל ליפמן שיתפו פעולה במשך תקופה ארוכה ויפה. נבנה גם חדר-כושר מאולתר בתוך מחסן המשק. כל הצוות היה מלוכד ועסוק בהכשרת השחקן האמריקאי הראשון בליגה הישראלית - עוד לפני טל ברודי.
בסופו של דבר הברכיים של ג'פרי התפרקו. והחלום של נבחרת מחסן המשק נשאר בגדר חלום.
במקביל לייצור התערובת במחסן המשק בגבעת חיים, הוקם מפעל "אמבר" לייצור תערובת בצורה מתקדמת ומהירה. עם הזמן הצטרפו עוד ועוד קיבוצים למפעל האזורי, וגם גבעת חיים סגרה את מכון התערובת שלה והצטרפה לארגון האזורי "אמבר".
ואז, מחסן המשק שינה את צורתו המקורית ממחסן לייצור תערובת, לבית אריזה לתפוחים. במשך שנים נקרא המקום "תפוחייה". למקום הוכנסו מכונות חדשות למיון תפוחים וחבושים. הצוות המיתולוגי של חובבי הספורט עבר למקומות עבודה אחרים, ואנשי המטעים של ג.ח.א ניהלו את המקום במשך שנים אחר כך.
לאחר מכן החליטו לעקור את הנשירים בג.ח.א, והמקום עוד שימש למשך תקופה מסוימת גם למיון קלמנטינות.
בהמשך, עם הקמת בתי אריזה אזוריים לפירות הדר הפך המקום למחסן ציוד לחברים.
כך נסתם הגולל על מחסן התערובת המיתולוגי שלנו.