|
תגובות
|
2
| |
מייל המגיב
|
כותרת
|
|
פעולות |
|
|
|
אבא שלי אלן קדר כהן 01/02/2014 19:09 |
אבא שלי. הביא את משפחתו לקיבוץ מאופק רגשית ולא במיוחד פתוח לזרים או לאנשים חדשים. אני זוכרת אותו משתדל לשתול דשא ליד הבית.בפעם הראשונה בחייו.השכנים עמדו מהצד.הביטו והיה נדמה לי שצחקו.
אף אחד לא הושיט יד לעזרה ומשך זמן רב ההתנשאות הקיבוצית גרם לי לחנק בגרון. עבורך אבא. אך אבא שלי לא התיאש.איש חם ומחבק.כל כך רצה להשתלב.כל כך.
אבא,הבאת אותנו לארץ ישראל.לעם ישראל. לשפה העיברית.לארץ מוזרה ושונה מהנוחיות ההמרופדת של ניו יורק..רחוקה ממשפחה .
ועם כל זה אין לי מילים להביע את הכבוד והודיה שאני רוחשת כליפך על כך שהבאת אותנו לארץ ישראל..תנוח בשלום בין הצדיקים הצנועים ואנשי החסד.יש תשעה נכדים ושישה נינים שמצטערים על שלא הכירו אותך. |
|
|
|
|
כמה מילים על ז'אק (יעקב) ורדה לביא 04/02/2014 22:57 |
ז'אק קליימן ז"ל היה אחד האנשים החברותיים ביותר שחיו כאן. כמעט מרגע הראשון לבואם לגבעת-חיים דרכינו הצטלבו ונקשרה בינינו חברות. זכור לי שאפילו יצאנו ביחד לנופש בצפר -ז'אק וורדה ורפי ואני. ידידותנו ערכה שנים , גם בשעות וימים הקשים שעברו עליהם.
זכור לי שהיה "פריק" של איסוף בולים ועשה זאת ממש במקצועיות. הוא שמח לחלק את הידע שלו בנושא והקים חוג בולאות לילדי בית- הספר.
אני זוכרת אותו כאדם טוב-לב, חברותי מאד ונעים הליכות. |
|
|
|
