קראתי שוב ושוב, והכל החזיר אותי ליום הארור  ההוא. 

קראתי שוב מה החברים שלו. אין ספק שאלדד הקדים את זמנו.

הנה באים החגים והוא חסר מסביב השולחן עם פניני הלשון שלו. 

תודה לך ולבית גבעת חיים. 

אמא של אלדד