כניסת חברים ותושבים

רינה נבון
תאריך לידה:
20/10/1944
תאריך פטירה:
23/10/2019
תאריך פטירה עברי:
כד תשרי תש"פ
רינה נבון בצעירותה

רינהל'ה שלנו,

רינה נולדה ב- 20.10.1944 והייתה במחזור י' בקיבוץ.
לפני כמה ימים חגגנו לה 75 שנה. בדיוק לפני חמש שנים, ביומולדת 70, כתבנו לה את ה "א'-ב' של דודה רינה", ובחרנו לשתף אתכם.

א- אהבה מכל הלב לאחיינים והנכדנים (מילה שאושרה על ידי האקדמיה ללשון ושמחה אותך מאוד!). וגם - אוטו - עוד אהבה שלך, מסידור הרכב אותו עשית באהבה והצלחה ועד המיצובישי שלך.

רינה בסידור רכב

רינה נבון בסידור רכב


ב- בית יפה ששיפצת לך, לפי צרכיך ומידותיך, מסודר, נקי ומאורגן, עם תיאטרון שקיעה מהמרפסת.
ג- גינה, הנאה גדולה מגינה פורחת וגם - גחלבה, שם עבדת עם אתי 10 שנים.
ד- דודה, כמובן.
ה- הורים יקרים, המון זיכרונות טובים ואהבה גדולה להוריך- לאמא חנה, שהלכה מוקדם מידי והייתה חסרה לך כל כך, ואבא שמואל שכל כך אהבת.

צילם אברהם איתי 1952-1954 משמאל חנה נבון עם עוזי ורינה מימין, שירשרה איתי

משמאל חנה נבון עם עוזי ורינה. מימין, שירשרה איתי.  צילם אברהם איתי 1952-1954 



ו- וושינגטון, אחת מנסיעותיך לחו"ל, מהן כל כך נהנית, שם פגשת את אפרת שלנו וגם את רחל נחמני.
ז- זיכרון, בהחלט אחד מכישרונותיך הבולטים, הלוואי על כולנו! זוכרת אירועים, תאריכים ומספרים ושולפת מידע או סיפור בהזדמנות הנכונה.
ח- חתולים, מאבק עיקש במסתננים למרפסת וגם - חתול שחור, אחת מהאמונות התפלות בהן האמנת, שגררו טקס.
ט- טניס, בהמשך לסבא שמואל, אחד מענפי הספורט שאהבת לצפות.
י- "יהללך זר, ולא- פיך!", אחד מיני רבים מפתגמייך, שליוו אותך ואותנו. וגם- "ידיעות אחרונות"- אהבה והערכה גדולה שלך למילה הכתובה בכלל ולעיתון בפרט, ובטח לעמוד מודעות האבל בכל בוקר.
כ-  כלבלית, כמה שמחת שהכלבלית עברה ליד ביתך - "חנות הבית" שלך.
ל-  לגרד חיש גד ולמלא לוטו.
מ-  מורה, מדריכת תנועה ומטפלת נעורים - תפקידים בחייך שכל כך אהבת.
נ-  נבון, כמובן. וגם - נחל עוז, שם שירתת בגרעין.
ס-  סמינר מורים בירושלים, שם למדת.
ע-  עוזי - אח גדול, מצחיק ואהוב.
פ-  פתגמים, בכל מצב יש פתגם מתאים.
צ-  צבא - שירות משמעותי בנח"ל, כסמלת חברה בגרעין, וגם- צחוק- כי כמו שאת אוהבת, מתרגשת וכועסת מכל הלב, 
כך את גם צוחקת מכל הלב.
ק-  קפה שחור, עם קצת חלב וסוכרזית. וקרם שניט- לכל אירוע.
ר-  רדיו שתמיד עובד בבית וחברות אהובות- רקפת ורחל.
ש-  שעונים - מכל הסוגים בביתך וחצי יום עבודה במעברי השעון בקיץ ובחורף. גם שחייה- ספורט אהוב עליך בו 
      היית מעולה בצעירותך. וגם - שלומית - אחות קטנה ואהובה.
ת-  נסיים ב- תודה.

תודה על מי שהיית עבור כל אחד ואחת מאיתנו. 
אנחנו מעריכים ואוהבים אותך המון ונזכור אותך לעד.
המשפחה

רינה נבון עם אחד האחיינים


רינהלה שלי,
אני יושבת וחושבת מה לכתוב לך, איך להמיר אותנו למילים ולהסביר מה היה בינינו. 
אין ספק שהיית עבורי כמו אמא שניה: דואגת, מפנקת, מחבקת ואכפתית, וכל זה מבלי לצפות לשום דבר בתמורה, אולי רק איזה חיבוק או נשיקה.
השם אפיק היה טבוע על שפתייך וכשאני חושבת שלא אשמע אותו יותר מפיך, אני פשוט מסרבת להאמין.
כמעט כל שבת בין 7 ל-8 בבוקר היית מקבלת אותי בחיבוק ובזרועות פתוחות לבילוי בוקר משותף - ראיתי טלוויזיה, שיחקנו משחקים ומה לא.
רינהלה, תמיד הראשונה לברך, הראשונה לברר האם הכל בסדר, דואגת לכל ולכולם.
היה לך משפט קבוע, כל פעם שנתת ואמרנו לא צריך – אני לא צריכה מצבה מזהב, מה שיש לי אני אוהבת לתת, ואני חושבת שהמשפט הזה מתאר בדיוק את מי שאת הכל כך מיוחדת.
לראות אותך קמלה ודועכת בחודשים האחרונים היה קשה מנשוא וממש סירבתי להאמין שככה זה ייגמר, אבל אין לי ספק שאת נחה ושלווה עכשיו ובעיקר כבר לא סובלת.
רינהלה, רציתי להגיד לך תודה מעומק הלב – תודה על מי שהיית עבורי, על מי שהיית עבור הילדים שלי, נועם ודור, שלא מפסיקים לדבר עלייך.
פשוט תודה על הזמן שהיה לנו ביחד.
לילה טוב חלומות פז.
אפרת אלהרר, אחיינית, אוקטובר 2019


משפחת נבון סדר פסח 2019 צילמה אפרת אשל

משפחת נבון סדר פסח 2019 צילמה אפרת אשל


רינה,

לפני כמה ימים, הלכנו לרינה. הבאנו תמרים ועוגיות טובות. ביקשנו לשמח אותה. לראות את החיוך הטוב שלה, את העניים הסקרניות. אפילו קצת, אפילו בשביל מבט אחד חטוף ודי.    

רינה היתה שוב בבית החולים. את התמרים השארנו לאגי וחיימקה.

החודשים האחרונים היו קשים עבורה מנשוא. רינה, הדודה הכל כך רגישה ואכפתית שלנו, האמיתית והחדה, ישירה ונותנת תמיד מכל הלב, סבלה נורא ולנו נכמר הלב עליה. שלומית ואבא וחגית, גילת ואפרת היו סביבה ימים ולילות, טיפלו בה במסירות אין קץ. עד שתש כוחה. כשבאנו להיפרד לפנות בוקר, התנחמנו מעט שסבלה הגדול נגמר.

וכמה נתגעגע לצהלות השמחה שלה כשראתה אותנו מקילומטרים, לספסל הזה שלה בכלבולית עם 100 כיווני אוויר, לבית שלה שהיה הכי נקי בעולם, למתנות הקטנות והשוות שלה, לקרמשניט, ולעוגות הגבינה עם האוכמניות.

הו כמה שנתגעגע לאיזו הלצה שלה או ניתוח פסקני על ספורט, לייאוש שלה ממשחק ההגנה של נבחרת ישראל ומשחק ההתקפה של מכבי, לקפה השחור עם החלב, ובעיקר ללב הגדול שלה שתמיד הקפיד על אהבה. גם כשהיה לה כל כך קשה ולא תמיד קל בחיים.

תמיד נזכור את הסידור הקפדני של ארונות המטבח אצל סבא שמואל, הסיפורים על שונרה החתולה הסוררת, עץ השסק האלמותי בחצר וההומור והקסם האישי שלך. לא נשכח גם את הטלפונים על מאמן זה או אחר שהרגיז אותך, ארוחות הצהריים בחדר האוכל ואיך שהנכדים של שלומית הסתערו עלייך לחיבוק עז וסיפקו לך רגעים גדולים של חסד.

רינה שלנו. אני כותב עלייך ודומע. היתה לך אהבה אינסופית למשפחה, ואנחנו אהבנו אותך עד מאוד גם כשלא תמיד ביקרנו אותך מספיק. אהבנו לבוא אלייך לפנות ערב ביום שישי ולהביא לך פשטידה חמה. והכי אהבנו שהיית את.     

ערן נבון אחיינה, אוקטובר 2019


רינה נבון, ביכורים שניה מימין

רינה נבון, ביכורים, שניה מימין


רינה,
בשבילנו רינה היא סיפור אהבה מקומי, בן 30 שנים, במהלכן נוצר בינה לבין כל אחת ואחד ממשפחתנו הקטנה כאן, קשר של חברות אמיצה וחמה שהיה מושפע בעיקר מתכונות האישיות המיוחדות כל כך שלה.
רינה הייתה אחד האנשים הכי נאמנים ומפרגנים שהכרתי בחיי. היכולות שלה להישאר צמודה לאהבותיה, עקרונותיה וערכיה ולפרגן באופן כן ואמיתי, בלי שמץ של ספק, קנאה או צרות עין, היו מופלאות בעיני.
הכרתי אותה זמן קצר לאחר שנישאתי ליגאל. חיינו אז כזוג צעיר בקוטג'ים והיא הייתה שכנה שקיבלה את פני באהבה וחום. רינה אירחה לי חברה בשעות הרבות בהן עבד יגאל בשדות הכותנה ואני נותרתי לבדי. היא סיפרה לי סיפורים מעניינים על עצמה ועל בני משפחתה שהיו אהובים עליה יותר מכל והקשיבה בפנים זורחות ובאוזניים כרויות לסיפורים הקטנים שלי מבית המשפט.
שלושת ילדינו שנולדו מאז – שירה, אמיר ורוני, ראו ברינה מעין דודה טובה ונדיבה, שהקפידה לברך אותם על כל הישג קטן בדרך ובעיקר במסיבות ימי ההולדת אליהן התייצבה באדיקות – עד לפני מספר חודשים – עם עוגת הקרמשניט המסורתית והמצויינת שלה וכך הפכה עם השנים לחלק בלתי נפרד מהמשפחה המורחבת שלנו. הורינו, אחינו ואחיותינו וגם לא מעט מחברינו, הכירו ואהבו אותה מאוד.
רינה אהבה לבוא אלינו כדי לצפות ביחד עם יגאל במשחקי כדורגל, קיבלה בהבנה מלאה את חוסר העניין שלי במשדרים האלה והצטרפה בשמחה גדולה אל ארוחות הערב שלנו.
היא דאגה מאוד כשמישהו מאיתנו היה חולה, הייתה מתקשרת בגאווה ענקית לספר לי על כל התפתחות בחיי אחייניה, אחיינותיה, בני הזוג שלהם וילדיהם והייתה חרדה ממש לשלומו של כל אחד מהם.
רינה הייתה בן אדם, בן אדן טוב שאהבנו. הסבל שלה בתקופה האחרונה ציער אותנו מאוד. למזלנו הגדול הספקנו, יגאל ואני, לברך אותה ליום הולדתה ה-75 ביום ראשון האחרון וכשהיא לחשה לי אז שהיא יודעת "שמכאן כבר לא תקום יותר" הבנתי שהיא נפרדת. יהי זכרה ברוך.
רקפת מוהר

רינוש יקירתי,
כשאני חושבת עלייך ועל מה שכל כך מאפיין אותך, אני בוחרת בָּנאמנות. נאמנות לָמשפחה, לָחברים, לָאידיאות שלך.
מי שמחובר אלייך באיזה שהוא אופן, יודע שהוא יכול להרגיש בטוח בָקשר הזה, יודע שתבואי לעזרתו בשעת הצורך. 
מניסיוני אספר כי כשחגית חיילת הייתה ואני ה"מוציאה ומביאה" אותה, היית  "שרת התחבורה" שלנו.  כְמובן מאליו את דואגת לי אז לרכב כל ראשון וחמישי, על בסיס קבוע עם שינויים לרֹב... ולא רק, תמיד מתעניינת לאן נדד הגדוד  בו היא משרתת, וּכצורכת חדשות מושבעת, גם יודעת על כל תקרית בגִזרה, שואלת, מבררת אצלי איך אני מרגישה עם שהייתה באזורים רגישים.
מִדה רבה של הזדהות יש לי אתך רינה בְתפקיד הדודה האולטימטיבית. והרי כמעט כל אחד הופך בשלב כלשהו בחייו לְדוד, אך לא כל אחד יודע וּבטוח שהאחיינים שלו הם הדבר הכי נחמד והכי חשוב בעולם. אינֵך חוסכת התפעלותך מהם, הערצתך ובעיקר – אהבתך אותם. ואכן ניתָן ללמוד מזה משהו על "השקעה לטווח ארוך", כי אנחנו הלא עדים לְהדדיות היחסים אתם, לַתמורה שאת זוכה לקבל מהם. וּכהמשך טבעי בהחלט, נתונה אהבתך הבלתי מתפשרת גם לִבניהם וּבנותיהם הקטנים. מתעדכנת בשלומם, בעיקר כשמי מהם חולה וחוּמו עולה, חיה ונושמת כל אמירה חכמה שלהם, זורחת, ועינייך מְאירות, כשאת מדברת בָּהם.
וּבעניין הנאמנות לַאידיאות, לַדעות, לַערכים, לַאמונות שלך, לְעצמך, אוי לו למי שמרגיז אותך, למי שפוגע, מוטב לו כי ילבש שכפ"צ ויתפוס מחסה, כי כמידת נאמנותך, כן מידת כְּעסך שאת יודעת לתת לו ביטוי נחרץ ועסיסי.  
רינה'לה, אנחנו פשוט אוהבים אותך כמו שאת.     
הדברים נכתבו לפני 15 שנה, ב20 לאוקטובר 2004, למסיבת יום הולדתה ה-60.
רעיה מירון 2019     



משפחת נבון

משפחת נבון


מחזור י נפגש באזכרה לאהוד דרייפוס, מימין רינה

מחזור י נפגש באזכרה לאהוד דרייפוס, רינה מימין


אתם מוזמנים לחלוק זיכרון, געגוע או סיפור

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

העתקת קישור