כניסת חברים ותושבים

מחר מילים: ארנון לפיד


מחר שוב לא אלך בדרך הראשית
ולא אישיר דרכי על המישור
וכל משעול נסתר אותי אולי יסיט,
ארד במאורות, אמעד אל תוך כל בור.

אזלול עד  לזרא מן הפירות האסורים
ועסיסם יצרוב כפות ידי.
רגלי ידשדשו במי המדמנה
האם אזכור את בית הורי?

הסמטאות האפילות אותי יזמינו אלין
הזרם יתעקש  לסחוף אותי עימו
חומות ברזל יקומו בדרכי
תינוק גדול אני יורק חלב אימו.

אפשר  אחמיץ את כל הרכבות כולן
אתיר את הקשרים לא גשר מאחרי
השורש לי או   שמא רק גבעול.
נכפף ברוח קל הצמיחו נעורי?

על קו   האופק   כפר  נטוע בחולות הנודדים
רגלי  חוזרות לשם, שנוא  הוא ואהוב.
על כר הדשא יש קומץ ידידים 
הם מחייכים - ידענו כי תשוב.

גבעת חיים הקטנטנה

הרוח נושב ואנו נשב
על הדשא שחיימק'ה כיסח
זכר הימים של אותן שנים
מתעורר ועולה כפורח
יש חולות הזהב
ושיחי חילף
שני צריפים, שני סוסים וקידוח
ייקים מכפר סאלד
באו קצת לראות
לאן מנשבת הרוח...
            פזמון:   זה לא יחזור, כל זה כבר איננו
                         רק זכרונות רק זכרונות
                         כאן מהלכים על בהונות
                         הזמן נרדם, אל נא, אל תעירנו
                         גבעת-חיים היא כבר איננה קטנטנה.

אבן הפינה, שיכון ב' נבנה,
על גבעה כבר יוצקים מגדל מים.
ברוך הבא ספר, שולמן שם שר
במחרשתו עד לב השמים...
      
                         נא לחסוך חשמל, גם הנפט הוא מוגבל
                         את הלחם מורחים ב"ולווטה"
                         מאה ילדים, שני מועמדים.
                         מישה נוטקין הופך שמו ל"נטע".
           
                             פזמון: זה לא יחזור...

מוריקים עצים. יש בלול ביצים          חג  הפועלים אוחזי דגלים
תפוחי אדמה בגן-ירק.                        אל העיר אז ניסע ונפגינה.        
בן-גוריון הסב משפשף עיניו               חנוכת בריכה והמון שמחה, 
"כאן נוסף למסכת עוד פרק".            מציירים תוכניות של "בית וינה". 
                          

                              פזמון:  זה  לא  יחזור...