כניסת חברים ותושבים

שיר ליום הולדת שישים, מילים: מוטי זעירא, 2012

 

אז בואי נסתכל עכשיו בגובה העיניים -

כבר לא תינוקת עם תקוות, חלב על השפתיים.

בגיל כזה של אמצע כבר רואים את הקמטים, 

וכשהולכים ברחוב שוב לא קולטים עוד מבטים.

וגם הלהט, איך נאמר, אצלנו כבר שכך

שוכבים לישון - אז ישנים... משעמם כל כך...

 

אני זוכר כמו היום את התקופה הראשונה -

היית רכה כמו חלום, יפהפייה כמו תמונה,

היה לך גוף ממש חטוב - היית צרה אז במותניים,

מדיאטת צנע או קיצוב, ממלחמה אחת או שתיים.

היה לך אז חזון גדול, אחזתי בו בשתי ידיים,

והזקיפות הלאומית שלי עלתה עד השמיים.

 

ואז פתאום התחלת לגדול, זללת שטחים בלי אבחנה,

והמותניים התמלאו, וגם צימחת פימה קטנה.

מאהבים מכל כיוון אספת שנה אחר שנה,

וגם צעקת על השכנים, וגם החטפת להם מנה.

וכשהרגשת שהחולצה הכחולה לא באופנה -

מתחת פנים, החלפת שלטון - אותי שלחת אל הפינה...

 

ובשנים האחרונות הקצב לא כמו שהיה -

חזון נפול, עודפי שומן, שלום רפוי, תקווה בלויה ,

אבל בזמן האחרון פתאום הרגשתי מרוכך,

אולי נגע בי עלבונך, אולי נזכרתי בתש"ח,

אולי ראיתי את עצמי - גם זה לא "גליק" גדול כל ,כך

אחרי הכל שישים שנים אני רגיל להיות איתך.

 

אז בואי נסתכל עכשיו בגובה העיניים  -

כבר לא תינוקת, זה נכון, אך עוד לא בת מאתיים,

אז בואי ונחליט כאן מחדש להתאהב,

כי מה שבאמת חשוב זה לא הגוף כי אם הלב,

אז בואי נעשה לנו הלילה מסיבה

ובחיבוק גדול נפתח את הסיבוב הבא...