כניסת חברים ותושבים

החקלאות שהייתה, מאת דן שגיא

בתוכנו - גליון 822 26.04.2004


פעם לפני קצת יותר מ- 50 שנה היו בגבעת-חיים ענפים חקלאיים שרבים מתושבי המקום בוודאי כבר לא זוכרים.

היום, כאשר אנחנו אומרים 'המשק החקלאי בגח"א' עומדים לנגד עינינו ארבעה ענפים: גד"ש, פרדס / מטע אבוקדו, הודים ורפת. בענפים אלה עובדים חברים בודדים. אלה ענפים שתרומתם הכלכלית לקיבוץ בוודאי חשובה.

מי זוכר את אותם ענפים שהיו ואינם, ענפים שהעסיקו רבים וטובים מבין חברי הקיבוץ.


בואו וננסה לזוכרם:



כרם ומטע נשירים   -   צוות מצומצם של בעלי מקצוע עבד בהם כל ימות השנה ובעונת הקטיף והאריזה הצטרפו רבים אחרים, כמו גם בעונת דילול הפרי. הענף נסגר גם מחוסר כוח אדם, גם כתוצאה מחוסר הישגים רצויים.




לול   -   שלושה לולי תרנגולות (היום פיטום תחתון של ההודייה), בניהולן של שלוש נשים. לולים להטלה שאיסוף הביצים בהם היה ידני. ליד הלול עמדה מדגרה (היום הסטודיו של אגי) ובו עבדו חברים בסידור הביצים להדגרה, ולאחר מכן במיון האפרוחים. הענף חוסל מסיבות כלכליות.




ברווזיה   -   גידול ברווזים לבשר, שהוזנו  בשיירים של מזון שהובאו בחביות ממחנות הצבא בצריפין ותל השומר. גם כאן עבד צוות לא קטן של חברים. לברווזיה הייתה סמוכה שלוחת ההודים, ובסופו של דבר הם ירשו את מקום הברווזים, מסיבות שהשוק הכתיב.




גן ירק   -  גן ירק זכור לי בעיקר כמקום גידול של תפוחי אדמה, גזר וירקות שורש ועלים. גן הירק היה המקום הראשון בו התחילו לגדל כותנה, אותה קטפו באופן ידני בשנים הראשונות. את עבודת הקטיף, עם שקים גדולים שהיו קשורים קדימה, ביצעו בעיקר פועלות מאליכין, אבל גם ילדי בית הספר גויסו בזמן הלימודים לעבודה זו, כמו לעוד עבודות עונתיות.

מספוא  -   היום תפס את מקום ענף המספוא הגד"ש. בזמנו סיפק המספוא את עיקר המזון הרטוב לרפת: ירק תלתן ואספסת, סלק בהמות, תירס ועוד. לימים גידלו במספוא אספסת לצורך ייצור קמח אספסת, מרכיב חשוב בתערובת המזון לבעלי החיים.



דיר כבשים   -  בין חברי כפר סאלד שהגיעו לגבעת חיים היו כמה 'רועי צאן' מקצועיים, ולכן הוחלט להקים ענף גידול כבשים לחלב. זה היה אחד ממקומות העבודה האהובים על ילדי בית הספר, ויחד עם הרפת, הם משכו את הילדים בזמן החופשה לעבוד שם.



בננות   -   את ענף הבננות, כמו את ענף הצאן, הקימו כדי ליצור מקומות עבודה חקלאיים לאותם חברים שהגיעו מכפר סאלד, ואשר לא היו בעלי מקצוע טכני או תעשייתי. הענף מראשיתו היה ענף שהסיכויים להצלחתו היו קטנים, הסיבות היו רבות: אקלים לא מתאים, חוסר ידע מקצועי קודם, ולכן, תוך תקופה לא ארוכה חוסל הענף, ובמקומו הורחב ענף המטעים.

היום, כשהחקלאות הפכה יותר ויותר למקצוע טכנולוגי, אין פלא שרק אותם ענפים שידעו להסתגל לשינויים הגיעו להישגים מקצועיים, וכתוצאה מכך גם להכנסות.

כדאי שנזכור ולא נשכח את אותו דור שהקים את הענפים וידע בבוא הזמן גם לחסלם. בזכותם אנחנו עומדים במקום בו אנו חיים.