כניסת חברים ותושבים

מרפאה, נטע חולה, ארנון לפיד

נטע מסכנה – חולה.

 

גרונה אדום,

חומה שלושים – ושמונה – שש

והיא חדלה להתעטש.

מסכנה.

 

יש לה נזלת,

היא לא אוכלת,

אני נורא חוששת פן

אחלה כמוה,

ואאלץ גם אני לבלוע

שני כדורי רפפן

שברטל נותנת לי שלוש פעמים ביום.

משהו איום.

וטושקה אומרת:

"אין בריכה, ואל תרוצי יחפה!

ושתי חם וקר,

ומרק צח ותה עם סוכר,

ותנוחי.

ובלילה קראי לשומרת

אם תרגישי שלא בטוב..."

אוי, מתי כבר יגיע הסוף

ואוכל לרוץ, והגרון לא יכאב,

(אם כי בסוד אגלה,

שדוקא היה מתחשק לי עכשיו

לשכב-

יום, יומים, שלושה,

להיות מפונקת, חלש לשה,

"כוס מיץ ותפוח, בבקשה!"

ו"מה להביא לך?"

"אולי להקריא לך?"

"אולי לחמם במנורה הכחולה?")

אוי, נטע מסכנה,

חולה.