כניסת חברים ותושבים

סיפורו של מקום, תרבות וחיים בקיבוץ מאת דן שגיא

מ"בתוכנו" 2004


הפעם עוסק מדורנו בניסיון לזכור חלק מחגי-הקיבוץ ואירועי התרבות שנחוגו בשנים הראשונות לקיומו של גבעת-חיים איחוד, והיום הם חלק מההיסטוריה של הקיבוץ.

החג הראשון הוא חג המים, שניסה להחיות את מסורת שמחת בית-השואבה. בשנים הראשונות התקיים החג במדרון המזרחי של שיכון א', ממגדל המים לכיוון אזור הנגרייה. בשנים הבאות, נערכה המסיבה סביב בריכת השחייה. כוכבי החג היו תמיד אנשי המים בראשותו של זיגי קאול ז"ל, ואנשי השחייה של הפועל גבעת חיים, בראשותה של משפחת שפע לדורותיה.

טקס נוסף אותו נהגנו לקיים, היה קציר העומר, אשר נחוג בשעות אחר-הצוהריים של ערב ליל הסדר, או ביום הראשון של חול המועד פסח. חג זה נערך בשטח שנזרע מבעוד מועד, במיוחד לצורך זה, ובו כיכבו ותיקי ענף הפלחה והמספוא: אהרון מדיני ז"ל, חיים ויקטור ז"ל, אליעזר הלברשטט ז"ל ועוד חברים אשר אחזו בחרמשים, ואחריהם מאלמים את האלומות הרקדנים, בהם חברים וילדים, וכל הציבור צופה מסביב בחג הקציר.

וכאשר מדברים ומזכירים חגים שנעלמו ואינם עם השנים, איך אפשר לשכוח את האחד במאי?

ותיקי הקיבוץ שלפו מן הארון את החולצות הכחולות ומכנסי החאקי הארוכים, לפני צאתם להפגנת האחד במאי, והניפו את הדגל האדום מעל מגדל המים. בערב נערכה בחדר האוכל או בבית וינה אספה, ובה נאמו מנהיגי היישוב, כמו ברוך אזניה ואחרים.

בין החגים שאיבדו את ייחודם מימי ראשית הקיבוץ אנו מוצאים את נשף הפורים, שבו  הופיעו קבוצות חברים בתחפושות ייחודיות. האולם עוצב על פי הנושא המרכזי של הערב, והקבוצות היו מורכבות, על פי רוב, לפי מקומות העבודה, כגון: צוות המטבח, המחסן, מערכת החינוך. לפעמים התקבצו  על פי קבוצות גיל, וגם כל מכנה משותף אחר. נזכור במיוחד את הופעתה של 'השלישייה': הלל ליפמן, צבי פלבר ורולף דריפוס. הם היוו שלישיית בידור ייחודית בערבים אלה.

אירועים נוספים שנעלמו מחיינו הם הימים המיוחדים, כמו 'יום הילד', או 'יום הוותיק', אשר הוסיפו טעם תרבותי-חברתי מיוחד לחיינו. וכאן, אפשר להוסיף, את אירועי החופש הגדול, כמו 'הנווה', שבו יצרו הילדים פינות קסומות של מתקנים, פסלים ועוד.

שינויים רבים חלו בחיינו התרבותיים. ה'ביחד' נעלם בהרבה שטחים לטובת ה'לבד', ואת אותם אירועים שנעלמו לא ידענו למלא בתכנים אחרים, וחבל.

אולי, כאשר נסיים את תהליכי השינוי, ו'הקיבוץ החדש' יקום על חורבותיו של 'הקיבוץ הישן', אולי אז נדע ליצור לעצמנו תחליפים ראויים לאותם חגים ואירועי תרבות. וכי מה הם חייו של גוף חברתי ללא חיי תרבות, יצירה ובילוי? תרבות היא אחד מטעמי החיים של כל חברה, וכדאי וחשוב שיהיה גם אצלנו...

 

נודע לאהוד כי הקצין אכן העביר את הכסף עד הפרוטה האחרונה.