כניסת חברים ותושבים

סיפורו של מקום, חדר-האוכל והמטבח מאת דן שגיא
מ"בתוכנו" 2004

מאז ימי ילדותי המוקדמים, וזה היה לפני הרבה שנים, זכורים לי המקומות: "חדר-אוכל", "מטבח", כמקומות בעלי משמעות בחיי הקיבוץ.

בגבעת חיים היה תמיד יותר ממטבח אחד. היה "המטבח הגדול", שבו בישלו לחדר האוכל. היה "מטבח-הילדים", שבו בישלו לילדים, והיה "מטבח-הורים" שבו בישלו אוכל כשר להורי-חברים. אצלנו, במשפחה, שני האחרונים שיחקו תפקיד חשוב. אימא עבדה במטבח-הילדים וסבתא אכלה במטבח-ההורים.

כאשר הוקם קיבוץ גבעת חיים איחוד, היה מטבח-הילדים הקורבן הראשון. הוא נסגר, והפך להיות תת-מחלקה במטבח הכללי. עברו שנים אחדות, ומטבח-ההורים נסגר גם הוא, כי לא היה למי לבשל.

המטבח הכללי הפך לשליט הבלעדי בחיינו הקולינאריים. בתוכו הוקמו פינות ייחודיות, כמו

מטבח-התינוקות, שבישל דייסות לתינוקות ולפעוטים.

מטבח-הילדים - חילק מזון לבתי הילדים, מן הגיל הרך ועד לכיתות היסוד.

מטבח דיאטה - בישל אוכל מיוחד לחולים.

את המטבח בשנותיו הראשונות ניהלו בעיקר נשים, בייחוד בתפקידים החשובים: אקונומיה ובישול.

הגברים עבדו בעיקר בסבלות ובשטיפת סירי הבישול והכלים.

שתי-תת מחלקות היו במטבח בשנים הראשונות:

האחת - החשובה יותר -  "הכנות". בה הכינו לבישול את הירקות והבשר ושאר המצרכים.

השנייה – "עבודת חוץ", בה הכינו את האוכל למשלוח אל חדרי-האוכל שבשדה ובגת.  שישה חדרי-אוכל היו בענפי-החקלאות,  "סוכות" קראו להם. האוכל נשלח אליהם בכלי אלומיניום גדולים, שנארזו בארגזים מיוחדים. פעמיים ביום נשלח כך האוכל, לארוחת הבוקר ולארוחת הצהרים. רבים מאתנו עדיין  זוכרים את הפתק שהיה תלוי על לוח המודעות ועליו רשם כל  רכז ענף את מספר המנות הדרוש לסוכתו, ולא כדאי היה לקנא בחברה שעבדה ב"עבודת חוץ" אם טעתה במספר...

ברבות השנים בוטלו תת-המחלקות, ועם שינוי הרגלי האכילה והעבודה, הגענו למטבח של היום, הפועל על בסיס כלכלי-מסחרי.

מלבד השינויים המבניים חלו גם שינויים בהרכב עובדים. במקום מבשלות יש לנו היום טבחים, החלוץ ביניהם היה אליעזר הלברשטט ז"ל, ויבל"א יורשו משהל'ה פרץ.

גם בהנהלת ענף המזון ירשו גברים את מקומן של הנשים, והן נעלמו לגמרי מן הנוף.

בחדר-האוכל השינויים הרבה יותר משמעותיים, הן בתפקודו החברתי והן בדרך השירות.

חדר-האוכל והמטבח הפכו לעסק כלכלי , ומקומם בחיי החברה כמעט נעלם.  נשארו הזיכרונות, ולעיתים הגעגועים, למה שהיה פעם, משהו שנתן טעם נוסף למזון שהערינו לקיבותינו.

נזכיר רק אחדים מן הוותיקים, שעדיין אתנו ועבדו הרבה שנים בתוך המערכת הזו:

רודה שחר, אורה הרמן, חיה דרייפוס, מרים צ'רבינקה, ששנים רבות הקדישו כוחות לפיתוח ענף המזון, אז עוד "חדר אוכל" ו"מטבח".

להן אני אומר תודה, בשם כל אלה שנהנו מעבודתן.