כניסת חברים ותושבים

מאחורי ההר 16.2.19
מאחורי ההר
מיצב
16.2.19 - 16.3.19

אוצרות: שחר רובין, ענת לוי, צביה קרול
עריכת סרט: חגית מרון

פתיחה: שבת, 16.2.19 בשעה 12:00

מפגש גלריה עם יעלי גטשטיין: מדוע יד2 תציל את העולם?
  שישי 1.3.19 בשעה 11:00

מאחורי ההר

 

And the weaver said:

' speak to us of clothes'. And he answered:

'your clothes conceal much of your beauty, yet they hide not the unbeautiful'.

ציטוט מתוך: 'הנביא', מאת ח'ליל ג'ובראן

 

מתוך העבודה שלנו בעולם היד שנייה אנחנו נחשפות לכמויות הבלתי נגמרות של הבגדים בעולם, הן חדשים והן משומשים.

המערכת היום אינה יכולה להכיל ולתעל את כל הכמויות באופן בונה. כגודל התעשייה, כך גודל ההרס.

החלטנו לנסות לעורר את המודעות למציאות, שלרוב נעלמת מהעין, ולחשוף את מה שמסתתר "מאחורי ההר" של תעשיית האופנה.

חלק גדול מפתרון הבעיה נמצא בשימוש חוזר של הבגדים.

 

                                                אוצרות: שחר רובין, ענת לוי, צביה קרול    (פברואר, 2019)

 

תודה מיוחדת לאנשים היקרים שעזרו להקים את התערוכה:

שי אגמי, לירן גורן, עידו אשד, יוסי רום, חזי ומאהיר. 


 

כך הורסת תעשיית האופנה את כדור הארץ

 

תעשיית האופנה נחשבת למזהם השני בגודלו מכל ענפי התעשייה בעולם. אלו עובדות שרחוקות מאוד מליבנו כשאנו רואים בחנות בגד חדש שרק מבקש מאתנו שנקנה אותו, אבל מדובר במידע שכל אחד ואחת מאתנו צריך לקחת בחשבון לפני סיבוב השופינג הבא.

זה מתחיל כבר בנקודה הראשונה במחזור החיים של הבגד, בשלב הגידול של החומרים שמהם יוכן הבגד. כך, למשל, מדי שנה מגדלים בעולם כ-27 מיליון טון כותנה (בעיקר במדינות דרום אמריקה, אסיה, הודו ואפריקה). כמות זו תופסת 2.5 אחוזים של אדמה מעובדת בעולם, אבל לשם גידולה משתמשים ב-13 אחוז מקוטלי החרקים בעולם.

כדי להכין חולצת טי אחת, יש צורך לעשות שימוש ב-150 גרם קוטלי חרקים. שימוש אינטנסיבי כזה בכימיקלים משפיע קשות על בריאות האדם. השימוש בחומרי הדברה נועד כדי לחסל חרקים ועשבים מזיקים. עם זאת, הוא שולש ב-80 השנים האחרונות ויחד עם התרחבות תעשיית הכותנה השפיע על משברים סביבתיים רבים כמו הפחתה בפוריות האדמה, איבוד מגוון ביולוגי ובעיות בריאותיות רבות למי שהיה חשוף לשימוש רב במזיקים.

בנוסף, גידול הכותנה דורש שימוש מאסיבי במים, כ-1,540 ליטר לקילו כותנה. בעולם שעומד בפני אי ודאות בנוגע למקורות המים, מדובר בכמות רצינית בהחלט. השפעות נוספות של גידול הכותנה כוללות שימוש בליטר של נפט על כל קילו של כותנה. הנפט משמש לתפעול מכונות קטיף, שינוע הכותנה למפעלי טוויה ודלק למטוסי הריסוס.

מפעלי טקסטיל עושים שימוש בכמויות גדולות מאוד של מים כדי לצבוע בדים. המים האלה זורמים במקרים רבים מדי לנהרות ולמקורות מים אחרים. בסין, למשל, ניתן לראות מדי שנה נהרות צבעוניים שבהם זורמים מים בגוון של הקולקציה החדשה. הכותנה עוברת תהליך של ניקוי והלבנה כדי לקבע את הצבע יותר טוב על הבד ולקבל את הגוון הרצוי. הלבנה מחלישה את סיבי הבד מה שגורם לפירוק והרס מהיר יותר של הבגד.

עובדים בתעשיית הטקסטיל מגיעים לרוב מהמדינות העניות ביותר בעולם. רוב התעשייה מתמקדת במזרח אסיה (סין, הודו, בנגלדש, וייטנאם ועוד) ולעתים הם מועסקים בתנאים של סדנאות יזע. העובדים (ובהם גם ילדים קטנים) נמצאים במקום העבודה שעות ארוכות, לעיתים יותר מ-12 שעות במשמרת, בלי זכויות בסיסיות, כמו הפסקות, פנסיה וחופשת לידה או מחלה. המפעלים בהם נעשית העבודה הם פעמים רבות מבנים ארעיים ולא בטיחותיים שבהם התנאים הבריאותיים גרועים מאוד (כולל חשיפה לחומרים מסוכנים). ב-2013 קרס מפעל טקסטיל ראנה פלאזה בבנלגדש וכ-1,200 עובדים ועובדות נהרגו בקריסה. בין הריסות המפעל נמצאו בגדים עם תוויות של חברות ורשתות האופנה הגדולות בעולם. מקרה זה הניע גל של יוזמות חברתיות לשינוי תנאי העסקה של העובדים הזוטרים ביותר בתעשיית האופנה, שחשופים לסכנות ולקשיים הגדולים ביותר.

בתעשיית האופנה העולמית הבגד עובר מנקודה לנקודה עשרות פעמים עד ליעדו הסופי. לעתים הכותנה בזוג מכנסי ג'ינס גדלה בפרו, נארגת בהודו, ונתפרת לג'ינס בבנגלדש לפני שהמכנסיים נמכרים בארצות הברית או בישראל. השימוש התכוף באמצעי תחבורה גורמים לשימוש יתר במשאבי טבע שאינם מתחדשים (נפט) וכן לזיהום הסביבה הימית ולפליטת גזי חממה המשפיעים על שינוי האקלים העולמי.  

מתוך אתר וואלה עסקים- אילנה לייזן